[ליצירה]
ממש שום דבר (=
בס"ד
בהחלט נקודה למחשבה בפעם הבאה שאני נתקלת בשום (בביטחון מלא שזה חייב להיות במקרה - אני לא אמיצה כמוך...). כמובן בהנחה שאני אצליח להתרכז במשהו נוסף מלבד הטעם הנוראאא שלו. (=
מדהים איך הפכת דבר קטן כל כך כך שייצג עולם ומלואו. מקסים במידה שמכניסה לפרופורציות, ומעלה חיוך בו זמנית - המידה הכי יפה (=
מתוק! תודה רבה ממש!
[ליצירה]
הומוריסטי ומשעשע
השום ידוע בסגולותיו המופלאות, ועל אף ריחו הבעייתי משהו, אני ממליץ עליו בכל פה ובכל לשון (לוהטת...)
רק אומר שמומלץ מאוד לאכול אותו עם מזון נוסף ובמנות קטנות, אם לא רוצים לחטוף כיב כיבה..
[ליצירה]
ממש יפה....
השיר ממש העלה לי מחשבות, שהרבה פעמים בשביל לעודד ולהתמודד, אנו משווים את בעייתנו לצרות גדולות יותר,
לו רק היינו לפעמים מתייחסים כל אחד באמת לבעייתו של השני כפי שהיא,
ממש יפה, תודה.
[ליצירה]
לסבול?
בס"ד
אין חובה לסבול אם ממילא כבר סובלים.
ניתן להימנע מהשומים בחיים.
לגבי סגולות רפואיות - אין צורך להכניס ראש בריא למיטה חולה, אפילו עם הרבה שום.
[ליצירה]
כן, אבל יש עניין של סף רגישות. או שאתה נדקר מכל דבר או שלא.
זה טוב מידי פעם להסתכל מסביב ולקבל פרופורציות לגבי החיים שלך, או לגבי גודל השומיים שלך, אם תרצה...
[ליצירה]
תהיה פילוסופית
אבל זו בדיוק הבעיה. שאתה לא יודע אם מוצדק ואם לאו. ואתה ממשיך להתמודד עם הקושי, והאמונה שלך ממילא נותנת לרבש"ע את כל האחריות למה שקורה לך, מלכתחילא. אז מה עניין להגיד לו שהוא יודע ואם מוצדק מוצדק ואם לאו-לאו?
במילים אחרות, זה כבר מוצדק, איך שלא תסתכל על זה, ולא יתכן שזה לא מוצדק כי אז אתה מערער על סמכותו של רבש"ע, ואם סמכותו מעורערת הרי שגם אחריותו מעורערת, ואז אתה האחראי ללא טוב שעובר עליך..
[ליצירה]
וזה קרה כי זה היה צריך לקרות
ולגמתי ונספגתי בתוכך
ואפילו שירד
כאב
כי הרחבתי שפתותייך
וזרמתי ותוכך.
ועם כל זאת
החזקתי בידך
ובליטוף קל אמרתי
יבוא עוד
ויעבור.
[ליצירה]
דבר ראשון, השלום לך? זמן רב שלא התראנו.
השני, שירך יפה מאוד בעיני.
אהבתי את משחקי המילים, כמו "נוצר אובדנך", שלא איבדת אותה אלא נוצר עבורה האבדן.
יחסי הורים ילדים מטבעם הם דבר מסובך.
בטוחני שכאשר תהיה אב לילדים, תזכר באמך ואולי תבין יותר. כרגע, אין לך יכולת זו.
אהבתי.
[ליצירה]
בטח שמכירים! ואוהבים! אין כמוך... כולה עבר חצי יומ. מה אתה מתלונן שאף אחד לא נכנס?!? תתאפק...
ובכלל, מה שלומך יקירי? איך החיים? אני מקווה שאתה לא מתוסכל כמו שאתה נשמע פה...
ואגב, אם אנחנו פה, אהבתי את השיר. הוא העביר בי.. תחושה קלה, של עונג (-:
דנדושית
[ליצירה]
אני מרגישה את המתיחה, הדימויים שלך טובים. אבל אני לא בטוחה שהבנתי עד הסוף, לאן הם הולכים. בהתחלה את ממש נותנת את התחושה, ואחר כך אני מבינה שלא הבנתי.
תוכלי להסביר?
דנדוש
[ליצירה]
ואאאווו.
כבר הרבה זמן לא קראתי כזה קטע מתוק וקסום גם יחד. ממש אהבתי את ריבוי הדימויים למרות שהקטע של אם בת היה היחיד שלא הסתדר לי. חוצמזה, ממש אהבתי וזה גם חמוד לקרוא מעין תאור מצב של סיטואציה שקוראת גם לך...