[ליצירה]
ואיך אוכל אשיב פניך ריקם
שחנותי פתוחה לרווחה
ומקיף אנכי לכולם
היד כותבת והפנקס פתוחה
וכעת הכל מתוקן לסעודה
לא עוד תבקש נפשך
כי אין לי עוד בעולם מלבדך
עכשיו שנותרנו אני ואתה
[ליצירה]
מצוין. מצא חן בעיניי משל הבצל שלך. הביצוע והרעיון נפלאים.
להיות אחד, אגב, זה בידי הדובר תמיד. ואולי לא היה בצל לטגן אם מלכתחילה היה הדובר אחד..
[ליצירה]
----
אכן נכשלתי בלשוני
גדול מנשוא הוא עווני
כיצד העזתי להשחיר
פה חטיבה שלמה בחי"ר
אכן הנח"ל לא אכזב
שפכו איתן - טובים מימיו
(וכאן לא המקום לחזור
על כל מילות לאה נאור)
אז כל כוונתי היתה
כאן לא לגרום להקנטה
כי אם לומר שבעבר
היה הנח"ל שם דבר
במובנה של ה י א ח ז ו ת.
אז אין מקום להתרגזות!
אך במובן החטיבה,
הנח"ל עוד סחורה טובה
אז צאו, נא צאו, אדון וגברת
בהורה נח"ל מסחררת!
[ליצירה]
----
ובכן...במדריך טהר-לב לכתיבת שירים ומקאמות (הוצאת הד-ארצי/ספריית מעריב) מוקדש פרק שלם לנושא המקאמה...והאמת היא שיצירה זו (כמו גם רוב היצירות המופיעות תחת סיווג זה ב"צורה") לא בדיוק עונה להגדרה. מקאמה היא סיפור מחורז בחריזה פשוטה ובסיסית (חריזה לסרוגין, כמו ביצירה זו נחשבת למשוכללת מדי בשביל מקאמה) וללא שמירה על משקל. רוב היוצרים כאן ובכללם גם אני התייחסו למקאמה כאל דקלום מחורז עם מסר פוליטי או סאטירי. חיים חפר למשל כותב בידיעות אחרונות מקאמות אמיתיות, אבל דידי מנוסי, הכותב מעבר לדף, משכלל את החריזה והמשקל לרמה שמעבר למקאמה. איך תגדירו איפוא דיקלום בעל חריזה משוכללת ושמירה על משקל, אשר נושא בחובו מסר פוליטי או חברתי? אני לא מצאתי בקטגוריות שבאתר, קטגוריה קרובה יותר ממקאמה- ולכן בלית ברירה אני משתמש במקרים אלה בברירת המחדל של "מקאמה".
[ליצירה]
לחזן ולבני
היתה לי הרגשה שמשהו באיות של ההאגסבורגים לא נכון, אבל לא הלכתי לבדוק את האיות הנכון, כדי להפגין את בורותי בנושא (וגם סתם ככה הייתי עייף מהפרוייקט הזה....).
[ליצירה]
סוערה (בכוס מים) יקרה, עניין ההיסחפות כאן אינו רלבנטי. מבחנתי לכל היותר זו היתה תפיסת טרמפ על שיר מסוים (טרמפ לחן כמו שממזי קורה לזה) כדי לנהל דיון חשוב לכשלעצמו. זה שהדיון יצא מגדר פרופורציות ביחס לשיר עצמו (מה שנכון) זה לא עושה את הדיון העקרוני לפחות אקטואלי. ואגב, גם אם דברים מסוימים גורמים לך לגחך זה עדיין לא עושה את העמדה שלך לנכונה יותר. ואני אגב כתבתי את מה שכתבתי כאן רק כדי למחות על גיחוך מסוים ובלתי מוצדק שהוצא מהקשרו.
[ליצירה]
אמונה- תודה שהתחלקת איתי בצמרמורת.
האמת היא שפתאום שמתי לב שחלקם הגדול של השירים שפרסמתי כאן באתר מספרים את הסיפור הזה עצמו. מה שאולי עונה לשאלתך...
[ליצירה]
---
אבל אורנה, בשביל להתחיל בשירשור
דרוש כאן באופן קבוע אישור
שניתן רק מקצין שירשורים פיקודי
(כלומר מממזר הפרחים, ידידי)
ולכן יש לכתוב בשישה עותקים
בקשה לשירשור - ואיתה - נימוקים:
מדוע בחרת לשרשר וכיצד-
זה העזת להתחיל בשירשור פה לבד?
ואת זאת הממזר יקבל ויחליט
אם כאן יש לשירשור הצדקה ותכלית.
ורק אם הממזר כאן ייתן ת'אישור
ניתן שוב יהיה להמשיך בשירשור,
אחרת כאן לא ייתקבלו חרוזים
בלתי חוקיים של חורזים נלוזים!
(ואל תעלבי לי כאן אורנה עכשיו
פן יצא שהכובע על ראש הגנב...
ולכן ברחל ביתך הקטנה
אומר שאת דווקא חורזת שנונה)
[ליצירה]
-----
הו, ממזי, אל נא תיסחף
אתה מוזמן לכתוב בכיף
אבל מרב הממולחת
ידה לא שמה בצלחת
(ולא חשוב אם שם מונחת
מנה של בלינצ'ס או קדחת)
כי בינתיים הגבירה
(אתה נרדמת בשמירה!)
תפסה בן זוג מן השמיים,
ולא ליום או ליומיים
כי אם לאורך זמן, חביבי
כלומר העסק אינטנסיבי!
לכן אומר לך ממזר
אתה אמנם עוד מחזר
ממש כמו אידיאליסט
אך מיקומך ב waiting-list
(זו לא סיבה להיכנע,
כי ברשימת ההמתנה
אתה נמצא, כפי שנודע לי,
עדיין במקום ריאלי)
אז קח מספר ושב בתור,
כאן מן התור, לאיש אין פטור!
וַלא - שוב תתאמן, אבוי!
לדייט ביידיש, אוט-א-זוי!