שיר כמו פרפר
לובש צורה, פושט צורה
קם מן העפר
ועף בחזרה
רק פורש כנף
וכבר הוא חי בזמן שאוּל
של חיי מדף
ושוב- הגן נעול
כל חייו רק יום
צמא לְצוף, לאות חיבה
אך שב לארכיון
ולא נודע כי בא.
הלינקים האלה מוכרים וחביבים, אך אינם פותרים את הבעייה כי העובדה היא שאחרי עשרים וארבע שעות היצירה כבר "מתה" מבחינת תשומת הלב שהיא מקבלת
. והראייה- הסתכלו בתגובות הזורמות כאן- רק לעיתים נדירות תמצאו תגובה על יצירה שכבר חל עליה חוק ההתיישנות. אני עדיין חושב שההצעה שלי תחייה יצירות שנקברו בעודן באיבן ותיתן להן "הזדמנות נוספת".
יש את הלינק יצירה אקראית
לחץ עליו ותגלה מטעמים טריים כביום היוולדם - רק היום. יצירה אקראית בהשגחה פרטית.
חייבים להשקיע כדי להגיע.
למד עצמך לשוטט בסרגל השמאלי, לדפדף בין היצירות. בין היוצרים.
עשה לך מנהג קבוע, קרא יוצר אחד כל יום. (ולא פעם בשבוע)
ואחרי הכל - הבעיה, בעיה.
אולי העורכים ישלבו בין 20 היצירות האחרונות המופיעות בעמוד הראשון, גם 5 יצירות אקראיות מהוותיקות יותר. כך שגם יצירות שנגנזו בעודן באיבן, ייזכו לעדנה מחודשת מדי פעם. בגלי צה"ל קראו לזה פעם מצעד המרגנית...
לדעתו של אורי. גם אני חושב שצריך לתת הזדמנות שניה ליצירות שנשכחו, אך דעתי היא- שצריך לפרסמן ללא התגובות שניתנו עליהן משכבר (אם ניתנו). שייראו- כמו חדשות, ישר מן התנור!
[ליצירה]
----
הלינקים האלה מוכרים וחביבים, אך אינם פותרים את הבעייה כי העובדה היא שאחרי עשרים וארבע שעות היצירה כבר "מתה" מבחינת תשומת הלב שהיא מקבלת
. והראייה- הסתכלו בתגובות הזורמות כאן- רק לעיתים נדירות תמצאו תגובה על יצירה שכבר חל עליה חוק ההתיישנות. אני עדיין חושב שההצעה שלי תחייה יצירות שנקברו בעודן באיבן ותיתן להן "הזדמנות נוספת".
[ליצירה]
[ליצירה]
.
יש את הלינק יצירה אקראית
לחץ עליו ותגלה מטעמים טריים כביום היוולדם - רק היום. יצירה אקראית בהשגחה פרטית.
חייבים להשקיע כדי להגיע.
למד עצמך לשוטט בסרגל השמאלי, לדפדף בין היצירות. בין היוצרים.
עשה לך מנהג קבוע, קרא יוצר אחד כל יום. (ולא פעם בשבוע)
ואחרי הכל - הבעיה, בעיה.
[ליצירה]
מצעד המרגנית
אולי העורכים ישלבו בין 20 היצירות האחרונות המופיעות בעמוד הראשון, גם 5 יצירות אקראיות מהוותיקות יותר. כך שגם יצירות שנגנזו בעודן באיבן, ייזכו לעדנה מחודשת מדי פעם. בגלי צה"ל קראו לזה פעם מצעד המרגנית...
[ליצירה]
אני מסכים
לדעתו של אורי. גם אני חושב שצריך לתת הזדמנות שניה ליצירות שנשכחו, אך דעתי היא- שצריך לפרסמן ללא התגובות שניתנו עליהן משכבר (אם ניתנו). שייראו- כמו חדשות, ישר מן התנור!
[ליצירה]
כאן מרב
כאן מרב
"איזה חג תאהב"
אשר כבר שנה עוקבת
על שרשור זה ומתלהבת
אומנם איני כמו אבי
שיודע הוא לחרוז להפליא
אך אולי קיבלתי בתורשה
את המוזה שלי החדשה
כי אחרי כמה שנים
התחלתי גם אני להפנים
את היופי בשרשור זה
שבזכות אבי וממזר הוא כזה.
וכאן את ברכותיי אומר
לשנה חדשה כלומר
שירבו זכויותינו כרימון
ונשמח ונחגוג המון
שנה מתוקה וטובה
לכולכם ממני באהבה
המשיכו לחרוז כאן חרוזים
ולכתוב שירים עם רמזים
ממרב עמירם שלאתר מנויה
לשנה הבאה בירושלים הבנויה
[ליצירה]
נשמה - השורה האחרונה לא הפוכה. המילה "רחוב" מתחרזת ל"פרנקובסק" מכיוון שהאותיות "סק" של פרנקובסק הם בשווא נח ולכן אינם מורגשים בהגייה. יהורם טהר-לב בספרו "מדריך לכתיבת שירים ומאקאמות" כותב: המשוררים של השירה העברית החדשה - אלתרמן, שלונסקי, לאה גולדברג, רחל ובני דורם.....גילו לנו...שהאוזן שומעת בצורה בולטת לאו דווקא את העיצור האחרון של המילה, אלא את התנועות והעיצורים שלפני האחרונים. ולכן מצאנו אצלם חרוזים כמו "לוכדת" ו-"חדר" (אלתרמן - פגישה לאין קץ) ו-"אבן" עם "יושבת" (נעמי שמר, ירושלים של זהב). ולכן גם "רחוב" ו"פרנקובסק" לחרוז כשר ייחשב.
[ליצירה]
---
אביב וסתיו - לא טעית לחלוטין - האסוציאציה של רכבת, מקורה אכן מהסמיכות לתחנה ולפסים. הצרוף הזה של רכבות, מושבה גרמנית ושם כמו עמק רפאים מזמין סיוטים.
[ליצירה]
------
ובכן לפי בקשתכם
תגובת ה- 100 לפניכם:
ברכות לכל המשתדכים
מרו ועד ממזר פרחים
במלאת הערב (ה' באב)
מאה ל"איזה חג תאהב"
אכן, מאז ממזר הציע
(ראו תגובה 6 ביציע)
שידוך עם נדודניה "בקשיש"
חלפו פה כבר שנה ושליש!
ואיזה חג תאהב מרב ?
נדמה כי דווקא ט"ו באב
לפי כמות השידוכים
אשר כאן בשירשור פורחים...
אז איחולים אשלח כעת
לכל מי שמשכו בעט
ואם אומר פה חברים
"ברכות עד מאה ועשרים"
יהיה בכך משום קללה
לכל חתן וכל כלה
כמו בבדיחה על הישיש:
(מלאו מאה-עשרים לאיש
ושאלו אז השכנים
מה נאחל ? כמה שנים ?
אמר להם אז "ידידַי
אחלו לי ערב טוב ודי ! )
אז נא אחלו לי חברים
עוד מאה אלף שירשורים !
ואם תתמידו במלאכה
אולי תראו בזה ברכה
אם לא לשבור כוס-נישואים
אז לפחות לשבור שיאים!
[ליצירה]
אפילוג
בגלל חשש מאוד סביר
ששוב יתחיל כאן פינג-פונג שיר
נקפוץ ישר לאפילוג
ושוב לא נצטרך לדאוג
לחריזה בסיטונות
ולמרוץ אחר שנינות
ובעניין השיר - נכון
אכן כתבתיו בגיל תיכון
או קצת יותר - (עכשיו נזכרתי)
כשאת אם-מרב פגשתי
והוא עבר כאן קצת צנזורה
בגלל שינוי בקליינטורה
כי במקור השיר נועד
רק לאישה אחת בלבד
(אך כשכותבים לחבורה
נדרש מעט שינוי "צורה")
ובעניין שנִיוּת הלוח
כדאי שדעתך תנוח
כי זה דווקא מאוד מוסיף
לחזור אלי אותו מוטיב
וכך משוררים עושים
אז אל תשלח "לפספוסים".
ולסיום שוב ד"ש מחו"ל
אכן - חזרנו למסלול
(וגם מרב למסלולה)
שהוא כרגע - בגולה
לכן את איחולי הדרך
תשמור לעוד שנה בערך
תגובות