כאן לאור ירח
בנתיבי החושך
מכונית נוסעת
ואני - בפנים
ומולי זורח
כלוחית נחושת
ספידומטר
ומחוג מראה: שמונים
ואני אליה
מחפש לי תדר
שילחש לי בשידור-
ישיר את שמה
ואני יודע
היא סורגת סוודר
ועל הכיריים -
ארוחה חמה
האדע איך לספר לה את המחשבות
שעוברות בי כשהאוטוסטרדות מצטלבות?
כאן לאור ירח
בנתיבי החושך
שט ענן
וערפל בעקבו
ואני יודע
מחכה לי זו ש-
תחבק אותי אליה
כשאבוא
אורי עמירם
-
בן 47, נשוי ואב לארבעה. מנהל מכירות.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ---- יוסף שמח - הך על חטא! אתה את ממזי כאן סוחט ?! מחזיק איזה מידע חסוי אשר לו להזיק עשוי... ומשנה כאן את הטון לאקשן - סטייל עולם תחתון אתה כאן כביכול עוזר לצד שלי, לא של ממזר, אבל כזות'י סחטנות אצלי היא טאבו ברצינות! כי איומים כאן בשירשור מחוץ לתחום הם! זה ברור? לכן במקום כאן לאיים נאה דורש - ומקיים ספר לנו יוסף יקיר איזה מידע אתה מסתיר? ספר בלי כל הססנות... כך תימנע מסחטנות... ולהסיר ספק אומר לשון הרע - זה חטא כה מר כלומר, מיודעי יוסף, זה רק בצחוק... אל תיסחף... ואל תחשוף כאן שום מידע. על כך נאמר לך תודה! [ליצירה]
- [ליצירה] אכן! בסוף גילית דבר הסוד! ועם זאת חשפת טפח! יותר כדאי לשלוח מסרישי! נו...סלחתי! עלמתי, פתרת צופן קשה! רק שלהבא תזהרי... [ליצירה]
- [ליצירה] --- ובכן..ובכן ובכן ובכן ובכן ובכן ובכן......................................אני נולדתי במזל בתולה. אני מזמין את הממזר לכתוב משהו ממזרי באותו סגנון תחת הכותרת "בתולה". את היתר אני משאיר לדמיונכם.... [ליצירה]
- [ליצירה] --- חזן. דווקא ה"לא חשוב איך" בתגובתך, נשמע מאוד מסקרן....ואגב, אל תספר לי שרק השבוע גילית את הקשר בין הסקנדינבים ("צפונים" ככל שיהיו) לבין הוויקינגים (אכזריים ככל שיהיו).... [ליצירה]
- [ליצירה] מזל טוב ממזר - פרחים כבר בדרך (שמת לב לתיחכום במשפט שמעל?) בשׂוֹרה שכזו - היא בשׂוֹרה נהדרת (איך בשכונה לא סיפרו לנו כלל?) ועכשיו תגלה במטותא ממך מי זו אשר את את ראשך מטייסת אתה הן לימדת אותי בטובך את חוק הדתי-השלוב (של הכנסת?) כי בזאת תיבחן ממזרוני שלנו אם לחוק שלימדת ישנו גם כיסוי -אם המיועדת מוכרת גם לנו סימן שהצליח לך הניסוי בקיצור - נא לתת כאן כל פרט מעניין שם, וכתובת, וגיל - את הכל בלי תנאים! וחשוב ביותר - אל תשכח לציין אם אוהבת היא "בלי" או אוהבת היא "עִם".... [ליצירה]
- [ליצירה] ---- ובכן חלפה כמעט שנה ושוב הולכים לקנות גבינה (עדנה לתנובה ולשטראוס אבל כל הדיאטות - ראוס!) וגם מירב שלי גדלה נו, איך אומרים? כמעט כלה... ימים חולפים, שנה עוברת רק השירשור ממשיך במרץ... אך השירשור- מזמן הופקע משני יוזמי ההפקה והוא הפך לרכוש ציבור מבלי לשאול רשות דיבור אז..מה זה פה? ואיך העזתם ? כיצד בעגלתי חרזתם ? תפסתם טרמפ על הסגנון (טוב, גם אני לא ש"י עגנון) ובלי לשאול כיצד ולמה פה הצטרפתם למקאמה ובכן סחתיין! יוזמנה יפה! לכל מי שזורק כפפה וזה הזמן להתוודות שכאן אני חייב תודות: לולא חרזתם בעגלתי מי כבר היה זוכר אותי ? [ליצירה]
- [ליצירה] ---- כמעט התלהבתי...עד שהגעתי לניבולי הפה. הרעיון הוא מטורף ומצחיק, עד הרגע שבו נייר הטואלט מקבל גם תיאורים בגוון חומחום ודומיהם. אז- זה כבר לא נונסנס- זו פשוט וולגאריות. לא מאוחר עדיין לתקן - ואז יצאת גדול! [ליצירה]
- [ליצירה] --- הדיון שצמח מהשיר הזה הוא חיובי ביותר. השאלה שאין לטאטא מתחת לשטיח היא שאלת ההתמודדות בימינו עם "אירוטיקה" (וכן, ילד - מצד ההלכה, למה לא?) ולא השאלה: למה נכנסת כלה לחופה, אשר כולנו יודעים את התשובה לה, גם בלי עזרת יצירות מסוג זו הנוכחית. סוערה יקרה - נא לא לייחס לי דברים שלא אמרתי. לא אמרתי "איחס" ולא ירדתי על איש, אפילו לא עירערתי על עצם פירסומו של השיר, אלא הסברתי איך לעניות דעתי יהודי צריך להשתדל להתייחס (או לא להתייחס) ליצירה כזאת. ואגב, עצם התייחסותך לשיר השירים כאירוטיקה שוב מקוממת אותי. אולי זה עניין של סמנטיקה, אך בהתייחסות זו מסתתר לדעתי השורש של הבעייה: אנו נוטים לייחס מושגים מהעולם החומרני כדי לתאר דברים שהם בקדושה, והנגזר מכך הוא שבדיעבד, אליבא דציבור רחב, אם "שיר השירים" הוא אירוטיקה, אז אירוטיקה היא דבר "כשר" ומכאן הדרך להכשרת הפורנוגרפיה אינה רחוקה. אני למשל מזדעק כשאני רואה יהודים דתיים מאוד עומדים בתור עם העגלות של הסופר ביום שישי ובתוך העגלה כל הרפש שבעולם: מעריב, ידיעות, כל העיר או העיר ואם אפשר אז גם לאישה. הרי התמונות וניבולי הפה המופיעים בעיתונים אלה, היו רק לפני ארבעים שנה שייכים לאסכולה הפורנוגרפית הרשמית מבית "פלייבוי". את מדמיינת לעצמך יהודי דתי קונה "פלייבוי" בסופרמרקט? ועוד מביא אותו הביתה לשולחן השבת, כדי שגם הילדים יעיינו בו לפני או אחרי הארוחה ? האם הזמן מכשיר את השרץ?- לא! זה רק אנחנו מכשירים אותו! והתרוצים לכך- אין סופיים. החל מ"אני אדע לעמוד בפרץ" וכלה ב(כן!) שיר השירים. ואני שואל את עצמי מה יהיה בעוד ארבעים שנה? האם יצירות שהיום מוצאות להן בית ב"במה חדשה" ייחשבו "על הגבול" באתר "צורה", ושוב מישהו יזעיק את שלמה המלך להגן עליהן? [ליצירה]
- [ליצירה] אפילוג כבר תם הוויק-אנד כאן בחו"ל צריך לחזור אל המסלול וגם מרב בת-הנדודים צריכה לחזור ללימודים לכן לכל המשרשרים (ובמיוחד לממזרים) נאמר תודה על הפיוט בא זמן לשוב לפרטיות! וכדי ש- להסיר ספק נאמר לכם משם הרחק: מרב איננה למכירה והיא בת-ישראל כשרה! לא בת-תימן וגם לא צפונית כי אם לעת-עתה "קייפטונית" והיא איתנו מתעתדת לחזור בסוף גם למולדת! וכהוכחה לכך פה שמתי שוב שיר ראשון שכאן פרסמתי ראשון פרסמתי - לא בכדי כי שמו הוא נוף מולדתי: באבי המזדקן כבר זרקה שיבה טובה שם הבית מתרוקן שם אימי האהובה אורלוגין עודו נושם כל שעה עודה קצובה בעצבות שאין לה שם כאן נולדתי, כאן אגווע מקצה ועד קצה בעבותות אהבה נקשר אל נוף מולדתי נבלע בתוך כאבה אם ארצה או לא ארצה הייתי כאן בעבר בטרם עוד נולדתי הייתי כאן בעבר עד קצווי הזכרונות עוד מושיט ידי לגעת עד קצווי אלפיים שנות בארץ חרבה עד ליום שהוא לא יום תפילתי מתגעגעת עד אשר יבוא הלום האיש שעוד לא בא כאן ביתי, כאן רחובי כאן באבן חצובה ונרשמת בתווים ילדותי העצובה בקירות אזוב עולה באוויר צינה שלווה כאן אשוב ואוולד כאן ודאי שנית אגווע [ליצירה]
- [ליצירה] ---- מעולה! חכה חכה שאישתך תצטרך ללדת בשבת... מרב, אגב, היתה הסיבה הראשונה לנסיעתי האזרחית הראשונה בשבת.... [ליצירה]
תגובות