כשאחזור מהרחוב
בו ינופצו החלונות
של אוטובוסים נושאי אבק, ואפר
שהובא זה מקרוב
מתוך המחנות
להיטמן באדמתי המשוספת
התחכי לי, להפחית
את הכאב המנוכר,
דואגת כמו תמיד ומתחשבת,
ללקוט שברי זכוכית
מתוך גופי המר
ולחבוש את הפצעים ביד אוהבת?
האיזכור הזה, בנשימה אחת של "מחנות-המוות" ו"האוטובוסים המנופצים" (הטרור הפלסטינאי של ימינו)- זה בהחלט במקום! חיות-האדם האלה, הפלסטינאים, אכן- גרועים כמו הנאצים...כן, בהחלט במקום! שיר חזק, וטוב שכך!
זה לא האוטובוסים ולא המחנות,גם לא הקבורה ה"אגבית" באדמה הקרועה,
זה האיסוף והטיפול ובעיקר הדאגה,שבזכותם,ממש כמו אצל החלונות המנופצים של ג'וליאני,-ממילא למה שקרה כבר אין כל כך משמעות.
שיר יפה מאוד.
[ליצירה]
אוי זה מזעזע...
האיזכור הזה, בנשימה אחת של "מחנות-המוות" ו"האוטובוסים המנופצים" (הטרור הפלסטינאי של ימינו)- זה בהחלט במקום! חיות-האדם האלה, הפלסטינאים, אכן- גרועים כמו הנאצים...כן, בהחלט במקום! שיר חזק, וטוב שכך!
[ליצירה]
לא רוצה להרוס פה לאפאחד את ההתלהמות,אבל
זה לא האוטובוסים ולא המחנות,גם לא הקבורה ה"אגבית" באדמה הקרועה,
זה האיסוף והטיפול ובעיקר הדאגה,שבזכותם,ממש כמו אצל החלונות המנופצים של ג'וליאני,-ממילא למה שקרה כבר אין כל כך משמעות.
שיר יפה מאוד.
[ליצירה]
---
השתדלתי להפריד בין הכאב החד, כפי שמתבטא בשיר ("64 שנים אחרי") לבין החוויות האירוניות שעברנו בדרך, אז איך זה שכוכב אחד מעז להיות כל כך, כל כך מאקאברי ? למען השם, איך הוא מעז. אני לא הייתי מעז ואני בעצם לא לבד.
[ליצירה]
----
מה לעשות אבל גם לתינוק מת יש רגע של הולדת, ואת אורנה,לקחת על עצמך את המשימה לחלוק איתנו את החוויה הקשה. סגנון הכתיבה קולח וסוחף. יישר כוח.
[ליצירה]
----
מרוב שירשורים לא ברור לי עכשיו
על מה ועל למה מרב צריכה רב
ומי כאן בכלל בעצם טען
שמרב חפצה רק ברב כחתן
והפעם אדרוש גם תשובה מנומקת
כולל הפנייה לשורה המדויקת!
[ליצירה]
---
חזן. דווקא ה"לא חשוב איך" בתגובתך, נשמע מאוד מסקרן....ואגב, אל תספר לי שרק השבוע גילית את הקשר בין הסקנדינבים ("צפונים" ככל שיהיו) לבין הוויקינגים (אכזריים ככל שיהיו)....
[ליצירה]
---
הדיון שצמח מהשיר הזה הוא חיובי ביותר. השאלה שאין לטאטא מתחת לשטיח היא שאלת ההתמודדות בימינו עם "אירוטיקה" (וכן, ילד - מצד ההלכה, למה לא?) ולא השאלה: למה נכנסת כלה לחופה, אשר כולנו יודעים את התשובה לה, גם בלי עזרת יצירות מסוג זו הנוכחית.
סוערה יקרה - נא לא לייחס לי דברים שלא אמרתי. לא אמרתי "איחס" ולא ירדתי על איש, אפילו לא עירערתי על עצם פירסומו של השיר, אלא הסברתי איך
לעניות דעתי יהודי צריך להשתדל להתייחס (או לא להתייחס) ליצירה כזאת. ואגב, עצם התייחסותך לשיר השירים כאירוטיקה שוב מקוממת אותי. אולי זה עניין של סמנטיקה, אך בהתייחסות זו מסתתר לדעתי השורש של הבעייה: אנו נוטים לייחס מושגים מהעולם החומרני כדי לתאר דברים שהם בקדושה, והנגזר מכך הוא שבדיעבד, אליבא דציבור רחב, אם "שיר השירים" הוא אירוטיקה, אז אירוטיקה היא דבר "כשר" ומכאן הדרך להכשרת הפורנוגרפיה אינה רחוקה. אני למשל מזדעק כשאני רואה יהודים דתיים מאוד עומדים בתור עם העגלות של הסופר ביום שישי ובתוך העגלה כל הרפש שבעולם: מעריב, ידיעות, כל העיר או העיר ואם אפשר אז גם לאישה. הרי התמונות וניבולי הפה המופיעים בעיתונים אלה, היו רק לפני ארבעים שנה שייכים לאסכולה הפורנוגרפית הרשמית מבית "פלייבוי". את מדמיינת לעצמך יהודי דתי קונה "פלייבוי" בסופרמרקט? ועוד מביא אותו הביתה לשולחן השבת, כדי שגם הילדים יעיינו בו לפני או אחרי הארוחה ? האם הזמן מכשיר את השרץ?- לא! זה רק אנחנו מכשירים אותו! והתרוצים לכך- אין סופיים. החל מ"אני אדע לעמוד בפרץ" וכלה ב(כן!) שיר השירים. ואני שואל את עצמי מה יהיה בעוד ארבעים שנה? האם יצירות שהיום מוצאות להן בית ב"במה חדשה" ייחשבו "על הגבול" באתר "צורה", ושוב מישהו יזעיק את שלמה המלך להגן עליהן?
[ליצירה]
----
תופעה ידועה. זה קורה לפעמים וקוראים לתופעה הזאת "לינגוויקרנציה". נא לעיין במילון לועזי עברי ולמצוא שבעצם סליחה טעות - אין מילה כזאת. נא לעיין גם בשירי "משירי אי אחד" ולגלות (באמת!)למרבית ההפתעה שהפטנט הזה כבר רשום על שמי!
quetiapine dosage for sleep asser.nl quetiapine overdose amount
תגובות