עטוף בקורי לובן,
משתהה לרגע,
מביט לאחור
ונעלם
אל תוך השחר,
מותיר אחריו
שובל ניצוצות.
וכמתוך חלום,
שב ועולה,
כתמיד,
בשקיעת החמה,
מדליק את
השמיים
ומביא לעולם
מעט מן
האור.
[ליצירה]
תראה...
לזרום זה לא אומר שצריכים להיות אטומים... זה לא אומר שלא נלחמים... גם כשזורמים יש במה להלחם ואת מה לשנות...
וכתבתי את המשפט הזה כתשובה למשפטים בסגון... החיים בזבל וכו'...
[ליצירה]
אוף!
כן שמתי לב לזה ואפילו ניסיתי שזה לא יצא ככה...
אבל... זה מה שיצא...
אל דאגה עוד כמה תגובות ולא יראו את התגובה הראשונה שלי ואז זה לא יהרוס לאנשים אחרים :))
[ליצירה]
תודה יקירותי :)
כן, לצערי זה מוכר...
יותר מוכר זה שהאיש של הצילום אומר לך לא לזוז וחמש דקות הוא משאיר אותך ככה בזמן שהוא מדבר עם איזה אחות שנזכרה בדיוק עכשיו להגיד לו משו.
יופי, אני רואה שיש עתיד לסוכנות העצמות שלי :)
תגובות