עטוף בקורי לובן,
משתהה לרגע,
מביט לאחור
ונעלם
אל תוך השחר,
מותיר אחריו
שובל ניצוצות.
וכמתוך חלום,
שב ועולה,
כתמיד,
בשקיעת החמה,
מדליק את
השמיים
ומביא לעולם
מעט מן
האור.
[ליצירה]
אמממ...
בכל זאת... בתור סקרנית מן המניין אני פשוט לא עומדת בזה :)
ושלא תביני לא נכון אני לא מתלוננת על ההפרשים בין הפירסומים של החלקים... רק על עצם הרעיון של החלוקה ;)
[ליצירה]
תודה :)
אמן, באמת שנזכה לראות בבניה ושאפילו ניקח בה חלק...
מצלול, האבנים השלמות לא אומרות כלום בשיר כי במציאות קשה לי לראות את החורבן דרכן, אבל גם הן חרבות.
הן החורבן הראשון, שקשה להתחבר אליו כי לא ממש היינו שם שזה קרה, אבל עדיין אנחנו מרגישים בחיסרון...
מקווה שזה קצת יותר ברור :)
תגובות