עטוף בקורי לובן,
משתהה לרגע,
מביט לאחור
ונעלם
אל תוך השחר,
מותיר אחריו
שובל ניצוצות.
וכמתוך חלום,
שב ועולה,
כתמיד,
בשקיעת החמה,
מדליק את
השמיים
ומביא לעולם
מעט מן
האור.
[ליצירה]
זה ממש לא ככה...
אנחנו מודים על הכל... גם על הטובה וגם על הרעה...
אבל תמיד כשרע דבר ראשון שואלים למה ורק אז מתחילים לחפש את התשובות...
וגם את התשובות לא תמיד מוצאים...
[ליצירה]
:)))
הכוונה היתה ב"ולכל השאר הנח..." השאר=לאנשים... אל תתייחס למה שהם אומרים כמו שאמרת... ולא לכל הדברים שמסביבך...
אני מקווה שזה ברור :))
גמני הולכת מדי פעם יחפה ברחובו של ישוב ;)
תגובות