[ליצירה]
אז אתה גם צייר?:)
ציור נחמד.
הפרח עצמו יצא טוב,
הייתי משפצת קצת את הגבעול והעלים..
אם לא ציירת כבר יותר משנתיים,וזה מה שיצא לך,זה מראה שאתה מסוגל להרבה יותר..:)
[ליצירה]
:)
זה מקסים!
הכי אהבתי, או יותר נכון - הכי אני אוהב את האיזור השמאלי שבין שכבת עלה הכותרת הקיצוני לפנימי יותר.
הוי, ציירים, אף-פעם לא הבנתי את יכולתכם.
[ליצירה]
**
גמרת את הקטע ב'סוף'. את בטוחה?
לכל סוף יש התחלה חדשה, ומהמקום הכי נמוך ושפל אפשר רק לעלות. לפני כמה ימים שמעתי באיזו סדרה משפט שנורא נגע בי: "אני רוצה לחיות. אני רק לא יודע איך", כל מילה מבחינתי מיותרת.
החיים האלה, עם כל הרוע שבהם, שווים שנחיה אותם. אין לנו ברירה. צריך ללמוד להנות. אין לנו ברירה.
[ליצירה]
אוי דנדושי!
דנדנושילה!
איזה מעודד אתה- לעשות מסיבת הפתעה לעצמי, לשבת עם עצמי ולדסקס עם עצמי עד זוב דם.. איזה הצעות מפתות יש לך...
אולי אני גם אכתוב כרטיס ברכה לעצמי..
סתם... אל תקח את זה קשה.. הכל בסבבה.. :)
[ליצירה]
מוישל!
אם רק..
אם רק.......
אם רק השיר היה פסל שאפשר היה לגעת בו ולמשש אותו.. אם רק..
ניסיתי למשש את השיר.. לא הצלחתי לגעת..
שיר חזק שגורם להזדהות עם הכאב הטמון בו- עם כל חוסר ההבנה הבסיסית של עומקו.
מבטיח שיהיה טוב. מתישהו.
[ליצירה]
וואי...
איזו תרעומת..
'לותנת מידדה'- אני מציע לך להסתייג בדבריך, מה שכתבת בהודעתך האחרונה ממש לא תואם את רוחנו ואת רוח האתר. חוץ מזה שאת דתיה לא? (לפי יצירותיך), אז אנא.. לא מתאים... ממש... וכו'..
שמואל- אם אתה מפרסם את יצירותיך בכל כך הרבה מקומות, למה אתה צריך לפרסם בעוד איזה אתר של ימנים, חלקם אף קיצוניים, שלא אוהבים אותך, או יותר נכון- לא כל כך סובלים אותך. כשהדבר היחיד שאתה מפרסם- הם שירים אינפנטיליים הכתובים בצורה של משורר מבוזבז שמנסה לדלות מעצמו את שארית כשרונו המבוזבז למטרות אינפנטיליות.
תנסה לפרסם את היצירות הללו במקום אחר. ואולי כאן תמצא את המקום להציג את היצירות האמיתיות שלך, את השירים השיריים שלך. וכו'..
[ליצירה]
סו..
איך קראת לזה?.. "ארספואטיקה.. קטגוריה בפני עצמה"
הריחות הנודפים מן הכתוב לעומת המציאות והרגש ברובד החיים היומיומיים.
הרגשת הזרות לכתיבה (-כמו בשיר של אלתרמן),
הבעת האני בכתיבה.
האני האחר המתגלם בכתיבה.
אני מפחד להאריך.. מפחד לגרוע מהניחוח שעולה מהשיר.
מקסים.
שי :)
תגובות