צללים, אפילו החשוכים והאפלים ביותר, קיימים רק במקום שבו יש אור.
רן *
-
"La vida es del color del que yo quiera verla..."
(החיים יהיו בצבע שבו אני ארצה לראות אותם)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אדיר. מאיפה הבאת את זה? [ליצירה]
- [ליצירה] --- מהלב. תודה. :) [ליצירה]
- [ליצירה] יפה... מזכיר את "תמיד הכי חשוך לפני עלות השחר". יש לך עמדה לגבי "בורא חושך"? החושך הוא מציאות בפני עצמו, או רק העדר אור? [ליצירה]
- [ליצירה] --- לחושך, לרע, אין קיום בפני עצמו. במקום שאין בו טוב, אור, יש רע. אין רע מוחלט, ובכל אחד יש נקודות טובות. וסבל הרבה פעמים הוא תגובה שלנו למצבים, שאם היתה להם תגובה אחרת לא היה משתנה דבר, מלבד הרגשתינו היותר טובה. כתבתי את זה בעקבות מאורע מסויים, כדי לחזק את עצמי. [ליצירה]
- [ליצירה] ומה אתה עושה עם "ויבדל אלוקים בין האור ובין החושך", או "יוצר אור ובורא חושך" (שלא לדבר על "בורא רע")? [ליצירה]
- [ליצירה] --- הרע מגיע כשיש חוסר מודעות. אם למשל חבורת נערים מתעללת בחתולה, הם פשוט לא עוצרים לרגע לחשוב. עבדי זמן. אנשים לא נולדים רעים. רע זה כוחות הרע, זה הרצון לעבוד את עצמך ולא את ה', אבל הוא מאוד חיצוני. אין אדם עושה עבירה אלא אם כן נכנסה בו רוח שטות. [ליצירה]
- [ליצירה] צודק מעולם לא חשבתי על זה ... [ליצירה]
- [ליצירה] מסכימה עם כל מילה. וזה בהחלט מעודד לחיות בראייה כזו. אגב - זה מופיע בצורה דומה מאוד גם בשיר של רונית שחר: "אל תשכח שזה האור שמטיל את הצל". ולגבי "יוצר אור ובורא חושך" וכו' - התורה נכתבה לאדם. כמו שכתוב "ויחר אף ה'" וכו' - שזה ברור שאי-אפשר להגיד שלה' יש גוף. לכן לדעתי זה גם נכתב כך. ה' יצר את האפשרות לצימצום של האור, והאדם תופס זאת כחושך, בדיוק כמו שצבע שחור הוא בעצם בכלל לא צבע אע"פ שאנחנו תופסים אותו ככזה. "ויבדל א-לוקים בין האור ובין החושך" זה פשוט להגיד את זה בצורה שהאדם מסוגל לתפוס. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה לך. להוסיף אור וטוב... :-) [ליצירה]
- [ליצירה] יפה יפה פששששששששש אתה עוד תהיה המשורר הלאומי.... [ליצירה]
- [ליצירה] --- חתלתול עדי מוסרת את הסכמתה. אני בכל מקרה לא מסכים, ומסרב להתרגש או להרגיש חלק מהמואשמים כאן. [ליצירה]
- [ליצירה] --- אבל אני לא נוהג, חס ושלום! פשוט הנסיעה הזו בכביש 57 או 59 היתה כזו ארוכה ולא נגמרת, והקטע הזה, שהוא חלק משיר, נכתב כאנטיתזה לקטע שכתבתי בשלב מוקםד יותר בנסיעה, על זרימתה בכביש 2. ובימינו אנו, פונים מכביש 70 מזרחה, המון מזרחה, ומכביש 66 מערבה, המון מערבה, עד מחלף עירון, ובדרך תוהים למה אילנה דיין פוחדת לנסוע שם. רן, אחד שאוהב את כביש 6, וששמח שגרם לחיוכים. [ליצירה]
- [ליצירה] כשאני לוחץ על כותרת התגובה עולות כל מיני כותרות שכתבתי, אבל שום כותרת לא מתאימה לזה. כשאתה נמצא במצב מסויים ולא יכול לשנות אותו, אתה יכול להיות אופטימי ולהיות פסימי. ככה זה כשיש פקק, כשיש בגרות מחר ואין כח וכו'. ותמיד יותר טוב להיות אופטימי - כי הפסימיות סתם פוגעת. ובבחורה הזאת, למרות הכל, יש ניצנים של אופטימיות. (והערה: שתים-עשרה שנים, לא שנים-עשר.. לפעמים אנחנו צוחקים על טעויות כאלה:) [ליצירה]
- [ליצירה] --- מקסים, מקסים! נעים לראות גם את זה בין מבשרי החודש (למרות שזה פורסם בפברואר!). [ליצירה]
- [ליצירה] וואו, ירמיהו זה אחד הדברים היותר מתאימים ששמעתי בחיים שלי. [ליצירה]
- [ליצירה] --- הפעם אני מסכים איתך. אבל אני עדיין כועס על השטויות שכתבת, שהתנחלויות = פיגועים. [ליצירה]
- [ליצירה] מאוד אמיתי וחזק, לדעתי "גלה כי הנסתר אינו תעתוע" - את זה אהבתי במיוחד. רק שנראה לי שעדיף היה, כמו בכל השיר, לחרוז משהו ל'רואה כעת הקמילה'. [ליצירה]
- [ליצירה] --- מתקרבת, כנציג המין הגברי אני מוחה. יוצרת? מה עם יוצר? (או שאולי לוגן לא מבקר יוצרים?) לילה טוב ושמח. וקראתי את השיר. [ליצירה]
- [ליצירה] --- מרגיש ככה. [ליצירה]
- [ליצירה] ובנוגע לאתר עצמו--- לפעמים הדברים שהם לא רשמיים, חזקים יותר מהדברים הרשמיים. [ליצירה]
תגובות