ואולי דווקא
הרגעים הקסומים ביותר
הרגעים הקשים ביותר
הלוטפים חיוכים מדמיעים
הצורבים בבשר החי--
הם אלה
שעליהם לא כתבתי שירים.
הם אלה שבהם
חייתי,
ואֶדוֹם.
*מתקרבת *
-
בת 20.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] *. לו היית שותקת, היה זה עוצמתי יותר, לא כן? הפרדוקס העצוב, השאלה אם לומר את שאין לומר, או שמא יהיה זה אמיתי יותר לשתוק אותו, מכה בנו שוב ושוב. מיטיב לבטא את הפרדוקס. המדיום הוא המסר (?) העלה בי מחשבות, השיר. [ליצירה]
- [ליצירה] ~ אני חושבת שבאמת יש הרבה יותר עוצמה, אמת ויותר חיות באותם רגעים ששמרנו בפנים לעצמנו ונתנו להם למלא אותנו לפני שהם פרצו החוצה ואיבדו מפרטיותם. אותם רגעים שהכי השפיעו עלינו בעמוק של העמוק הפנימי, אין להם שפה חיצונית, אלא שפה פנימית אישית בלתי ניתנת לתרגום. אהבתי את כתיבתך. חיים יפים בעזרתו יתברך~ [ליצירה]
- [ליצירה] ... אכן, אולי פרדוקסלי לכתוב שיר כזה. ובכ"ז כתבתי.. [ליצירה]
- [ליצירה] ואולי זו הדרך היחידה לחיות , בין הצורך לשתוק את אותם רגעים ובין הצורך to put them down in words, כשכל פעם ידו של צורך אחר על העליונה.... עוררת בי תהייה כתמיד:-) תתקרבי עוד- - - [ליצירה]
- [ליצירה] . גווילין נשרפין ואותיות פורחות... [ליצירה]
- [ליצירה] אלה החיים האמיתים... אלה שבהם אנחנו שותקים כי כמו שאמר הרב'ה מקוצק שהשתיקה היא הזעקה הכי גדולה... [ליצירה]
- [ליצירה] --- זה שיר אמיתי. תמיד כשיש שיר שמתחיל בו' זה גורם לי הרהורים. והעדפתי אותו על הראשון בהרבה. [ליצירה]
- [ליצירה] ... חמוווווודי (: אישית, אף פעם לא הבנתי את אלה שהולכים יחפים.. אבל אם זה עושה לך טוב.. (: [ליצירה]
- [ליצירה] ... רגע רגע, שאני אבין-- למישוּ יש בעיה עם הנמשים שלי? אני מטפחת אותם במסירות! (: בכל מקרה... כמו כל היצירות שלך. את התוכן אני מאוד אוהבת, הוא נוגע בהרבה אמת, ואני מוצאת את עצמי מזדהה הרבה. לגבי הסגנון, הרי שזה פחות שירה ויותר... הרהור מחולק לשורות? גם אני כתבתי ככה פעם (יש לי קובץ שירים גנוזים מהשישית... חלקם פורסמו בפורום). כשהתחלתי להתעניין יותר בשירה, לקרוא הרבה שירה-- התמקצעתי יותר מבחינת הסגנון.. בעלת הכינוי המכובד. [ליצירה]
- [ליצירה] ... הכיף שבנסיונות? לא, אני דווקא לא חושבת ככה.. בעיני פחות נסיונות זה פחות צלקות, ויותר טוב. אבל אם היו נסיונות, וכבר יש צלקת, אפשר גם לנסות לראות מה קיבלנו מזה, ואיך זה עוזר לנו להמשיך. וצריך לדעת שמה לעשות, רוב האנשים לא מתחתנים עם אהבתם הראשונה. לרובם יש נסיונות כאלה או אחרים, גישושים כאלה או אחרים, לפני זה. וצריך לדעת שבע"ה כשהשלם האמיתי מגיע, הצלקות אולי עדיין קיימות, אבל הן כבר לא אדומות וצורבות. הן דהויות כאלה, עדיין שם אבל דהויות. לשכנע אותך שיש אהבה אמיתית? לא נראה לי שאפשר לשכנע בזה, אבל כשזה יגיע את תביני. וזה יגיע. (אגב, לא הייתי ממליצה לשפוט זוגות אחרים מבחוץ. את אף פעם לא יודעת מה יש שם. ומה גרם לפירוק). [ליצירה]
- [ליצירה] ... צופי, קונים את זה בחנויות חפציבה לאופר המובחרות, כמובן (:. [ליצירה]
- [ליצירה] ... גם אהבתי (למרות שאני לא משוכנעת שהמסר בסוף היה הכרחי... [עזבי, אני מושפעת מהסמינריון, טחנו לנו את המוח עם שאגות "אל תגידו את המסר א-ף פ-ע-ם!!! זה מיותרררררררר!"]). וגם רציתי להגיד, שתסתכלו כמה יצירות יש באתר כרגע. מגניביישן. [ליצירה]
- [ליצירה] ... אדם חושב שדרכו היא הנכונה ביותר, אחרת לא היה צועד בה (אלא אם כן הוא במצב של חוסר ישרוּת פנימית..). אבל זה לא סותר את העובדה שאדם יכול להיות מודע לכך שדרכו, אף שהיא הנכונה ביותר לדעתו, לא מושלמת. ואפשר ורצוי לקחת דברים מדרכים אחרות. [ליצירה]
- [ליצירה] ... תודה, מויש. ריגשת אותי. [ליצירה]
- [ליצירה] ... אין שום הבדל בין לקנות מדרוזים לבין להיות באנגליה או בשוויץ ולקנות מאנגלים או משוויצרים. הדרוזים הם לא אויבים שלנו, להיפך- הם משרתים בצבא שלנו וגם מתים על הארץ הזאת. אני לא רואה שום בעיה לקנות מהם, אם כי יכול להיות שבמקרה שאני צריכה לבחור בין דרוזי ליהודי, אני אקנה מיהודי. כמו שאני אעדיף לקנות מיהודי ולא מאנגלי או שוויצרי. כי אני בעד לפרנס יהודים קודם כל. [ליצירה]
- [ליצירה] ... בעיני, הכותרת המפוצצת רק גורעת. אל תאכיל אנשים עם כפית זהב. סמוך עליהם, הם אינטליגנטים מספיק. תן לכל צופה לראות, לחוות ולהרגיש מה שתמונה יכולה להעביר, בלי תוספת מיותרת של מילים. [ליצירה]
- [ליצירה] ... זאת לא פעם ראשונה שמתנהל פה דיון על תוכן היצירה, ולדעתי זה לגיטימי לחלוטין. [ליצירה]
תגובות