אני אדם הולך ובוכה
הבכי מתערבל בתוכי
מכלה אותי מבפנים
אדים של כאב עולים ממני
מרוקנים אותי עד תום
אני עומדת לפניך כולי
בתחינה
...
בהירות חדשה מנביעה מתוכי
ציפורים השמיימה
אני אוספת את כל הכאב
לאגרוף
ומעלה אותו לקורבן
אליך
כן, דווקא לאגרוף, ולא בגלל כעס- אלא כביטוי לעוצמה, כל הכאב והמתחים והלחצים מתכנסים לכדי פקעת אחת חזקה, בתהליך של פורקן שפורק את הכל ממני, את כל הרע והקשה, והכל מועלה אליו לקורבן.
אולי לא לגמרי מובן... השתדלתי.
[ליצירה]
תגובה (מאוחרת) לאודיה
כן, דווקא לאגרוף, ולא בגלל כעס- אלא כביטוי לעוצמה, כל הכאב והמתחים והלחצים מתכנסים לכדי פקעת אחת חזקה, בתהליך של פורקן שפורק את הכל ממני, את כל הרע והקשה, והכל מועלה אליו לקורבן.
אולי לא לגמרי מובן... השתדלתי.
[ליצירה]
/
איזה יופי של כיסופים וגעגוע. כאילו למשהו חדש אבל מוכר מאז ומקדם... ביטוי מיוחד וחד-פעמי להרגשה המוכרת הזאת. בעזרתו - שתזכי במהרה להגיע לשתיקה הלבנה...
"אחרי הכל את שיר"
[ליצירה]
הי,
אני לא מבינה מה הבעיה להגיב על תוכן של יצירה. משהו לא היה נראה לי אז אמרתי. אז זה נשמע קצת דוסי מעצבן אבל זאת האמת שלי. תעמדו בזה, כן?!
וחוצמזה, לא התכוונתי ח"ו לפגוע באופן אישי; ההערה כוונה ליצירה כיצירה ולא לסיפור האמיתי ולחיים של מי שכתבה. התיחסתי ליצירה ולא לביוגרפיה (למרות שזה סיפור אמיתי, אבל שם של יצירה לא מחייב היצמדות למה שהיה ואולי זה רק בסיס ליצירה, מאיפה לי לדעת)
[ליצירה]
*
גם אני מחכה כבר לחלק ב', כי זה מעניין, אבל רק רציתי להגיד שלא אהבתי את האוירה. יותר מידי ייחוד, יותר מידי קירבה שהיא לא במקום ("היתה אינטימיות גדולה. לא מינית חלילה..." - נו באמת).
[ליצירה]
.
זהו, הפכתי למעריצה קבועה. ואחרי שקלטתי את הקשר המשפחתי, אז זו פשוט הערצה משפחתית נמשכת. שתהיו בריאים.
מדפיסה את כל השירים שלך ומתחילה לצטט בלב.
תגובות