.JPG)
בוני
ליאורה ברנשטיין
-
צברית, שם נעורים אברהמוף, בוגרת הגמנסיה הרצליה. מאז פלא האינטרנט וזמינותו לכול כותבת שירים.
http://www.literatura.co.il/website/index.asp?show=authors&id=1715
לקט יצירות
- שיר לאישה מוכה
- ציפור ללא רגל
- אֶטְיוּד לִ"טְיוּטָה"
- דלתות הבניין היו פתוחות לרווחה
- מפקדי רב החובל . וולט ויטמן. W.Whitman
קשור אלי
- [ליצירה] זה טוב. מעניין איזה שפה דברו אז.ממש כמו אז כן עכשיו. [ליצירה]
- [ליצירה] כבר שנים שאני קוראת את יצירותיו של רון שבדרך כלל מבטאות צער קיומי עמוק, אנושי, על רקע אורבאני. ולעניין טכני, לרון וגם לאחרים - אם נראה להם. נא להיכנס לעמוד יוצר אל היצירה. בסוף כל שורה לעשות DELETE (כלומר לבטל את ה"שורה חדשה" )ואז להחזיק את SHIFT ולעשות ENTER (כלומר, שוב לעשות שורה חדשה אבל עם החזקת ה"שיפט"). ואז לא יהיו רווחים גדולים וכפולים בין השורות. זה חשוב מאוד ביצירות ממוחשבות המוגבלות על ידי מסגרת המסך. [ליצירה]
- [ליצירה] הרבה מאוד כאב לב מבוטא כאן, כאב לב על הטבע ההרוס וכאב לב על ההתקפות על המדינה. השורה "ארץ הצבא והצבר" אומרת הרבה מאוד, לדעתי, שורה מאוד מוצלחת, וייתכן שאת שתי השורות שאחריה הייתי מסירה או שותלת במקום אחר ביצירה. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה. וגם רחוק תגיע. צניעות הנפש מאפשרת להביט במקומות רבים ומכוסים שאגו גדול לא יכול להידחק אליהם. [ליצירה]
- [ליצירה] לאודי יקר. כנראה שעל כך נאמר "הכול לטובה". מי היה מאמין, כשהשליכו אבנים על אליעזר בן יהודה ועל ילדיו, שהשפה העברית תהווה נס מוכח שאין להכחישו. וגם היום, למרות הפרופסור שכתב ספר והיה לו ראיון בטלוויזיה והוא טוען שאנו מדברים ישראלית ולא עברית - למרות דבריו אנחנו כן מדברים עברית. השפה הישראלית, אם היא קיית בכלל, מלבד חידושיה - ואני מדברת על שפת הרחוב ושפת השטויות ברבות מתוכניות הטלוויזיה הישראליות, היא שפה בעלת מעט מאוד רבדים, ומי שאינו מכיר את העברית של פעם, ומי שלא למד בחינוך החילוני (כן, בימים ההם) גם דף של תלמוד פעם בשבוע, וגם משנה, ואפילו כתב רשי, וגם נבחנּו על כך בעל פה כמדומני, בבחינות הבגרות - אלה אינם יודעים עברית - הם מדברים בשפת החרטוטים והשמירטוטים, ואם נפגשים במשפטים תקניים הרי אלה משפטים מתורגמים שאנו קוראים במשפטי הכתוביות המתורגמות הטלוויזיוניות . אף אחד לא יכול לגנוב את העברית מאתנו. ראו למשל את הגברת מדונה שלמדה קבלה באמריקה. ואת כל האסכולות שגנבו או אמצו או נכסו את תורת הקבלה מהיהודים על פי דרכן. ומה כבר הם יודעים ? הרי רק מי שכל ארון קודש טמון במוחו (לא אני) מכיר את העברית על בוריה על כל רבדיה וכל האסוציאציות שלה וכל הפרשנויות שלה.(וחבל שיש היום ביניהם כאלה כאלה, שמדברים רק אידיש ומתכחשים למדינת ישראל ולצה"ל.) קראתי לאחרונה תגובה שהעבירו באינטרנט, של ערביה ישראלית קוצפת, שאמרה שהמדינה איננה שלנו ואנו דבר לא עשינוולא פעלנו *מלבד השפה העברית*. תארו לכם שגם אישה או נערה זו, שכל העולם מסית אותה נגד המדינה שהעניקה לה חירות והשכלה וחשבון בנק ואינטרנט וחופש דיבור ואין מָלים אותה ולא סוקלים אותה ומשתדלים לא לרצוח אותה על כבוד המשפחה וכולי וגם לנהוג במכונית בעצמה ולבדה מותר לה - אפילו נערה או אישה זו - וכל אישה היא אחותי - אינה יכולה להתכחש לעובדה שהשפה העברית כאן היא. זה הנס שלנו. חג שמח לכולם. [ליצירה]
- [ליצירה] כן, בהחלט (חמוד) [ליצירה]
- [ליצירה] להדס. לשאלתך ניקדתי עם נקדן ובדקתי באבן שושן ובמקומות שלא היה לי פיתרון ניחשתי סתם. זה כמו לסרוג או לרקום, אומנויות שנחשבו לנשיות. אם יש טעויות אשמח לשמוע. [ליצירה]
- [ליצירה] חג שמח לכל באי האתר [ליצירה]
- [ליצירה] לפני שבוע קראתי מעין "חיקוי רעיוני" לשיר של אריה סיון בעיתון , מאת רוני סומק כמדומני. גם כן התייחסות לעיר כאל נקבה ברגעיה האינטימיים ללא איפור. יוצרים כאלה הם לא רומנטיים לטעמי. הייתי רוצה שיתייחסו לנקביותי רק כאל נשקפת בראי קסום. נו. טוב. [ליצירה]
- [ליצירה] כן. לפעמים חמניה אחת גוברת על כל שירי המחשבות והטרוניות האנושיות ומסלולי ופתילי המוח שהשירה המודרנית כל כך רהוטה בהם. ואני - חושבת "חמניה" - ומיד יש לי אור בעיניים והתעלות בלב.זאת צריכה להיות עבודתו של שיר וזה מה שעושה לי החמניה. מי שלא ראה חמניה לא ראה דבר נפלא מימיו. [ליצירה]
תגובות