גם אם יכחישו את השואה לא יוכלו להכחיש את נס תחיית השפה העברית, ולא יוכלו להכחיש אותנו, אותנו הדוברים בה.
חג פסח כשר ושמח.
ליאורה ברנשטיין
-
צברית, שם נעורים אברהמוף, בוגרת הגמנסיה הרצליה. מאז פלא האינטרנט וזמינותו לכול כותבת שירים.
http://www.literatura.co.il/website/index.asp?show=authors&id=1715
לקט יצירות
- שָׁנָה זוֹ
- האיש שצועד בלילות
- יֵשׁ אֶרֶץ, נִשְׁמָתִי (Henry Vaughan, 1622-1695)
- Gaza Rain - גשם כבד ירד בעזה
- בְּלֵייז חָתוּל בֵּן שֶׁבַע
קשור אלי
- [ליצירה] אמנם כך, אמנם כך... [ליצירה]
- [ליצירה] אנחנו העבריים העתיקים, שקמנו מן העפר. חלקנו דתיים יותר, חלקנו פחות, אבל המאחד אותנו הוא תרבותנו העברית, שיונקת את מקורותיה בראש ובראשונה מספר הספרים. עברית, שפת הקודש שלנו, שאין כמוה בכדי לחגוג את יצירתיות האדם, היא אכן נס מופלא, ועל כן כל אחד מאיתנו, הדובר אותה, הוא חלק מאותו נס. וזהו אכן נס קיים ומוכח, נס שבלתי ניתן להכחישו. חג שמח לליאורה, ולכל החברים באתר בלי יוצא מן הכלל, כולכם מוכשרים ומיוחדים במינכם, מעצם בחירתכם ליצור בשפתנו העתיקה, ולהעלות על הכתב את רחשי ליבכם. אתם האותנטיים, המיוחדים, שבוחרים כל פעם מחדש ליצור ולא רק לצרוך, על אף היותנו חלק מהתרבות המערבית. באהבה גדולה ממני, אודי [ליצירה]
- [ליצירה] לאודי יקר. כנראה שעל כך נאמר "הכול לטובה". מי היה מאמין, כשהשליכו אבנים על אליעזר בן יהודה ועל ילדיו, שהשפה העברית תהווה נס מוכח שאין להכחישו. וגם היום, למרות הפרופסור שכתב ספר והיה לו ראיון בטלוויזיה והוא טוען שאנו מדברים ישראלית ולא עברית - למרות דבריו אנחנו כן מדברים עברית. השפה הישראלית, אם היא קיית בכלל, מלבד חידושיה - ואני מדברת על שפת הרחוב ושפת השטויות ברבות מתוכניות הטלוויזיה הישראליות, היא שפה בעלת מעט מאוד רבדים, ומי שאינו מכיר את העברית של פעם, ומי שלא למד בחינוך החילוני (כן, בימים ההם) גם דף של תלמוד פעם בשבוע, וגם משנה, ואפילו כתב רשי, וגם נבחנּו על כך בעל פה כמדומני, בבחינות הבגרות - אלה אינם יודעים עברית - הם מדברים בשפת החרטוטים והשמירטוטים, ואם נפגשים במשפטים תקניים הרי אלה משפטים מתורגמים שאנו קוראים במשפטי הכתוביות המתורגמות הטלוויזיוניות . אף אחד לא יכול לגנוב את העברית מאתנו. ראו למשל את הגברת מדונה שלמדה קבלה באמריקה. ואת כל האסכולות שגנבו או אמצו או נכסו את תורת הקבלה מהיהודים על פי דרכן. ומה כבר הם יודעים ? הרי רק מי שכל ארון קודש טמון במוחו (לא אני) מכיר את העברית על בוריה על כל רבדיה וכל האסוציאציות שלה וכל הפרשנויות שלה.(וחבל שיש היום ביניהם כאלה כאלה, שמדברים רק אידיש ומתכחשים למדינת ישראל ולצה"ל.) קראתי לאחרונה תגובה שהעבירו באינטרנט, של ערביה ישראלית קוצפת, שאמרה שהמדינה איננה שלנו ואנו דבר לא עשינוולא פעלנו *מלבד השפה העברית*. תארו לכם שגם אישה או נערה זו, שכל העולם מסית אותה נגד המדינה שהעניקה לה חירות והשכלה וחשבון בנק ואינטרנט וחופש דיבור ואין מָלים אותה ולא סוקלים אותה ומשתדלים לא לרצוח אותה על כבוד המשפחה וכולי וגם לנהוג במכונית בעצמה ולבדה מותר לה - אפילו נערה או אישה זו - וכל אישה היא אחותי - אינה יכולה להתכחש לעובדה שהשפה העברית כאן היא. זה הנס שלנו. חג שמח לכולם. [ליצירה]
- [ליצירה] צודקת, אבל מבחינת היצירה הייתי מצפה ליותר. (משהו כמו התגובה שלך, למשל, שהיא מפורטת, בהירה ומנסחת היטב. [ליצירה]
- [ליצירה] ניצן ופרח, למה ? כל המוסיף גורע. משפט אחד שאומר הכול מבלי לפרט את מחשבותיי האישיות. ולכן שמתי כ"דעה". [ליצירה]
- [ליצירה] מתחיה -לגאולה. למילות של שפת הקודש יש אנרגיות מצטברות ומאז בריאת העולם. דומה הן כלייזר, ההולך וממקד את האור לכלל מאכלת המפוררת הרים וסלעים. במשך אלפי שנים, פיות טהורים בעצם הגייתן נטעו בהן את צופן סגולתם המופלאה. וכך הולכות הן ומתחדדות כמו ליזר עוצמתי אדיר לפעול את פיסגת תכליתן: ,למוסס ולהפיג כל רשעה עוולה וחטאת. לברוא גאולה טהורה לעולם [ליצירה]
- [ליצירה] אין להכחיש לא את זה ולא את זה ולא את זה... ואלה שמכחישים, ידוע למה הם עושים זאת. מאותה סיבה שאינם רוצים בקיומנו הם מנסים להכחיש את עברנו ואת קיומנו המחובר כדברי אחד העם לעבר, להווה ולעתיד. חג שמח אמילי [ליצירה]
- [ליצירה] פעם היה שיר על עבודה עברית, מסוג אחר. כך אבי ז"ל היה שר לי: "חבריה, חבריה, מה נעשה בלי עבודה. איפה, ואיפה, ואיפה נעבוד! בפתח תקווה ערבים בנס-ציונה בדואים בכפר-סבא לא רוצים איפה נעבוד ! אבל עברית הוא ידע היטב [ליצירה]
- [ליצירה] העלה חיוך על שפתיי. אוי. [ליצירה]
- [ליצירה] אביבסתיו, אני די מסכימה עמו ואיני היחידה. מה שכן, יש לשמואל סגנון קצת אורטורי. הכי מפליא ביצירותיו הוא שאינו מוותר ואינו מתייאש וממשיך לזעוק וממשיך להאמין. ואילו אני חשה שהעולם השתנה בצורה מאוד קיצונית וכי אין היום ארצות שבהן המטריצה המוסרית והקהילתית האידילית עדיין קיימת כמו פעם [ליצירה]
- [ליצירה] הערה\תוספת ליצירה שמתי ב http://www.literatura.co.il/website/index.asp?id=26451 כי לאחרונה אי אפשר להוסיף או לגרוע (במקרה שלי מכל מקום) ליצירות שכבר נכנסו לאתר הצורה. [ליצירה]
- [ליצירה] לאוקון הכוהן הגדול של טרויה שלא רצה להכניס את הסוס הטרויאני זרק עליו חנית ופוסידון כנקמה שלח נחשי ים שחנקו אותו ואת בניו. קיים פסל מפורסם מאוד חושבים מ-50 לספירה של לאוקון ובניו נחנקים על ידי הנחשים. ראה: http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%A1%D7%9C_%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%A7%D7%95%D7%90%D7%95%D7%9F או פשוט לכתוב "לאוקון" בגוגל ישראל אפילו. [ליצירה]
- [ליצירה] אני קוראת את הסיפורים האלו כי כולנו אחים ויש להכיר גם את הצד הדוסי שבדוסי שלמעשה קיים את העם היהודי. אם כי כאישה החייה בחיק החילוניות הצפונית (ולא תמיד קל הדבר) יש לי הסתייגויות לגבי היחס לגלולה אשר שחררה את האישה - לטוב ולרע. [ליצירה]
- [ליצירה] כמו שנאמר, לא תמיד יש צורך בחרוזים. נדמה לי שהמשוררים המודרנים המפורסמים הישראלים של המאה העשרים ואחת הם מעבר לזה. השיר יפה מאוד. אין צורך לספר את האמת שבסופו. ניתן להניח אותו בלעדיה. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי [ליצירה]
- [ליצירה] תודה לכם.סיפור מוזר יש מאחורי התרגום הזה. פנו אלי במקרה בשאלה מה תרגמתי של דיקינסון והתברר לי שאת היצירה הזו תרגמתי מזמן אך לא שמתי באתר הצורה. זה הפליא אותי ושלוש פעמים עברתי על היצירות ולא מצאתי. אז התקנתי. אני אוהבת מאוד את אמילי דיקינסון, שכתבה מכתבים לתבל שמעולם לא כתבה לה בחזרה, מכל מקום לא בחייה. ובמותה התגלה חדר מלא פתקאות עם יצירות במגירות. אבל היא הייתה אישה חזקה ונורמלית ובעיני סמל ליצירה נקייה מהשפעה של מדיה ואנשים אחרים כי הא חיתה די בבדידות וללא השפעות חיצוניות. כ"כ הייתה אישה מאמינה כך שיצירתה יפה ונקיה.ושלישית - יש לקחת בחשבון שכתבה בתקופה שעוד לא הייתה מסורת של נשים שכותבות. [ליצירה]
- [ליצירה] * [ליצירה]
תגובות