צברית, שם נעורים אברהמוף, בוגרת הגמנסיה הרצליה. מאז פלא האינטרנט וזמינותו לכול כותבת שירים.
http://www.literatura.co.il/website/index.asp?show=authors&id=1715
[ליצירה]
זאת נשמעת יצירה אישית. ואומרת די הרבה.
מספרת על אהבה, על אי-הבנה, ונחרצת בהכרזה שאינה מעוניינת לסבול.
ובודאי שאם מלכתחילה רואה אדם שמגישים לו סלע קשה במקום לוח לב רך כדאי לו לשקול את המקרה יותר מפעמיים.
[ליצירה]
אריק - האמת שאני כותבת בעבור עצמי וגם לא כתבתי הרבה עד שהאינטרנט לא התפתח ואת יונה וולך לא קראתי לפני אותו מקרה (!) ואיני קוראת את הפנתיאון הישראלי, הישן והמודרני. המדיה מחליאה אותי. אני מניחה אבל שאלמלי הייתי כותבת שם את השורה "כוס עם שיניים" (כל הזכויות שמורות) לא הייתי מקבלת קרוב ל-200 כניסות ליצירה הזאת בליטרטורה. אחר כך מחקתי את היצירה (ואת ההערות - שאולי נמצאות שם באיזה מקום) והכנסתי אותה שוב ומחדש.
בקשר לזה שאתה רוסי - שיהיה לך לבריאות. ואני חצי אפגנית וחצי יקית. אז מה ? הכי חשוב שיהיה לך גם מקצוע טוב, מלבד הכתיבה, כי קשה להתקדם בארץ.
[ליצירה]
איזה שיר יפה - עבורי. רואה את הנערה בעיניו של הגבר ומה היא עבורו. זה אינו שיר על יצרים או תשוקות או שתלטנות - מין אור בהיר על מצב ויש בו סוג של השלמה וקצת עצב.
יש פתגם carpe diem שמשמעותו היא שהרגע הוא הרגע, לחיות את הקיים.
[ליצירה]
לדעתי זה שיר יפה ומיוחד מאוד ונראה לי שכדאי היה לך להניח לו להתבשל חודש חודשיים ולעבור עליו שוב לפני שיחרוט את עצמו בצורתו הנוכחית ברוחך. למשל, הבית האחרון, "תני לך לבכות" לא מסתדר לי בדיוק.
יצירה מוכשרת ביותר.
תגובות