[ליצירה]
אין ספק שהכותבת נותנת ביטוי למחשבותיה. אבל זה נראה טיוטה ראשונה. אני הייתי עובד על זה עוד.
יש לך את כל הזכות לבטא מחשבות. אך נכון היה, לדעתי, להעביר אותן סינון של המוח הביקורתי כדי שיהיה להן גם ערך פיוטי.
[ליצירה]
קראת / ראית את הסרט "Feed Me"? מסופר בו על עובד חְנון בחנות לצמחים. יום אחד הוא גלה צמח אקזוטי ומופלא, שהתברר כצמח טורף. בתחילה לחש הצמח בצרידות ובחוסר אונים: "Feed Me"... העובד האכיל אותו ברחמים. לאט לאט גדל הצמח פרא, לאט לאט דרש יותר, לבסוף צרחותיו המחרידות הרקיעו שחקים, שאגותיו הזוויעו, ככל שהתחזק מהמזון שניתן לו. החְנון הרחמן המשיך להאכיל אותו, ולא בחל במנות של בני אדם, אפילו מחבריו.
והמבין יבין?
[ליצירה]
תודה הדס, לזה כיוונתי. קשה לי עם הכללות, לא כל היהודים הם עושקים גונבי אדמות רוצחי עוללים וגם לא כל הערבים כאלו. וכן, אלוהים הוא אחד וברא אותם בדיוק (אבל בדיוק!!!!) כמו שהוא ברא אותנו- גוף, רוח ונשמה.
[ליצירה]
פתאום חשבתי על משהו... אולי כל הקטע שלי עם לקרוא לאלוהים על בסיס נקבה זה בגלל השם שלי:
אבי-טל. אני נקבה ושמי הוא "האבא של הטל", תודו שזה יכול לבלבל ברמה האנרגטית. כאילו כבר בתוכי מובנה הקטע של אני (נשמה, אשה) מול אלוהים (אם כל הנשמות, אבא של הטל). וואו. אולי אני אכתוב על זה משהו מאוחר יותר.
[ליצירה]
שביר,
מה כל כך אמיתי בזה? למה לא מספיקה אהבה? למה זה חייב להיות חוזה? ואם צריכים חוזה, אולי כדאי לא להתחיל עם זה וזהו. אתה אוהב אותי לנצח? מצוין! תשאר! אתה כבר לא אוהב? אז לך! מי צריך אותך ממילא?
[ליצירה]
רדף השיג,
נגיד נגיד. החברה שלנו רקובה מהיסוד. מהפכה בו תבוא (זה כתוב בכוכבים, ואני כבר מריחה רוחות של שינוי) ובנתיים, עלי לעשות את המיטב ממה שניתן לי. עלי לנסות ולהפיץ כמה שיותר אהבה ולהקשיב לצווים הפנימיים שלי תמיד. תודה.