[ליצירה]
מצויר טוב ואפילו מעולה, פחות ברור התוכן. זאת אומרת - מה זה? מיהי הדמות, ממה היא סובלת? גם בציורייך האחרים את לא נותנת יותר מדי תשובות, אבל איך שהוא אפשר לחוש הזדהות בכל זאת. פה זה חסר.
[ליצירה]
א. זה כבר השיר השלוש מאות בנושא, והוא לא נהיה יותר משכנע, או לחילופין, יותר מקורי. שירה איננה מיועדת למיחזור.
ב. אם "בעלי הון כיסם ירש" - איפה פה האחוה והשויון? בהקשר זה, אני ממליץ לך לקרוא את "חוות החיות" מאת ג'ורג' אורוול.
ג. "אל מרומי באריקדות יעפיל נעפילה" - תגיד מה שתרצה על "משחקים לשוניים", אבל אין לזה משמעות. אלא אם כן "נעפילה" זה שם של מישהו.
ד. השורה האחרונה לא קשורה לכלום. לא ברור של מי ההד שתשמע אתה ואולי עוד שנים-שלושה מרקסיסטים סהרורים שמסתובבים פה.
[ליצירה]
וחוץ מזה, השוביניזם וחוסר השוויון מופיע בשיר הזה בצורה מזעזעת.
אני - אקריא משירי היפים (זה דווקא מאד מתחשב מצידו, תארו לכם שהיא תצטרך להקשיב לכולם. אני, אגב, עדיין מחפש שיר שירושלמי עשוי להקריא לה, ולא מוצא.)
את - תתני לי השראה, ואת כל כולך.
מה עוד אפשר לבקש מבעל, חוץ מלעמוד בסלון כל היום ולקרוא שירים?
ללא ספק, שמואל הינו איש משפחה למופת.
[ליצירה]
התרשמתי עד מאד. זה חזק, וזה כתוב טוב, וזה צועק, בעיקר צועק. וכאן אני מגיע לקטע של ה"השתדל לתת ביקורת אך אל תפגע":
היו מקומות שבהם, מתוך הסערה שבה כתבת (וזה בולט שכתבת בסערה. היו אפילו כמה התייפחויות רשומות בין המילים), נפלת לצעקה מתלהמת, שאין בה מקום לרגישויות ודקויות כמו שיש,למשל, במילים השקטות:
"וחלילה וחס-
לעולם ועד
לא תהיה התנתקות".
וזה חבל. הייתי מציע לעבור שוב, ולהיות טיפה..קר יותר.
הניק שלך מתאים מאד ליצירה הזו.. במיוחד עם השילוב של הזעקה כנגד אמצעי התקשורת, ביחד עם הפגנת בקיאות בענייני גשם - זה יוצר לי תחושה של פשקוויל-תל-אביבי.. אולי זה מוצא חן בעיני. מעניין.
[ליצירה]
לא בדיוק שלום ושקט. יותר דומה לרעב, רצח מליונים, ודיקטטורה אלימה.
כמה תיקונים לשוניים:
ככר האדומה - זה לא נכון. אפשר לכתוב "הככר האדומה" או "ככר אדומה".
מרצפיה - לא ידוע לי על מילה כזו. נראה לי שהתכוונת ל"מרצפותיה" (יחיד - מרצפת, רבים - מרצפות)
תהילת עולם - נצורה, ולא נצור.
בנוסף לכך, הפסיקים שלך לא במקום המתאים.
וגם לא הבנתי מה זה "הוד מנצחים נסוך להם על האפיים" - על האף?