.jpg)
וחתיכת שמים
ניצן ופרח
-
אני בן אדם. הפתעה.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מתה על השיר הזה! זווית מעניינת מאוד. עושה חשק ללכת לשם לעמוד למטה לפרוס ידיים ולהתחיל להסתובב. תודה לך. [ליצירה]
- [ליצירה] או, עכשיו את מדברת! :-) זווית מרתקת, יופי של מיסגור טבעי, אהבתי מאוד [ליצירה]
- [ליצירה] שלום שלי. השם שלך בחדשות היום. [ליצירה]
- [ליצירה] אכן עוד יצירה הראויה למבט נוסף! ואיש איש עם דמיונו האישי יראה בה: את הטוב או הרע, אל אשר מוחו יובילו אליו. יצירה טובה מאד מלאת אסוציאציות ובזה כל יופיה. נהנתי תודה: חיים [ליצירה]
- [ליצירה] להרקיע עם הדקל. [ליצירה]
- [ליצירה] קייפ קנברל, מבט לפני ההמראה? שלום דיק לוש [ליצירה]
- [ליצירה] אני עם תמי אבל נראה לי שאם זה פומבי מדי אני לא אעשה זאת [ליצירה]
- [ליצירה] וואו! אהבתי ואין מה להוסיף. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי מאוד קפץ לי לראש קטע מהספרים הנפלאים של דאגלס אדמס, על האיש שגר בבית שבנוי הפוך (הרהיטים בחוץ, הגינה בפנים...) כי הוא "מחוץ לבית המשוגעים" (כלומר, העולם). השילוב בין דקל וחומות בטון גרם לי לחשוב על מאורעות הקיץ האחרון... [ליצירה]
- [ליצירה] יפיפה... מסוג התמונות שאפשר להביט בהם לעד! זה נוטע בי תקווה מסויימת ונינוחות, תמיד אפשר לשכב על הגב ולהביט בחתיכת שמים... :) [ליצירה]
- [ליצירה] אז זה אתה. את מה שיש לי להגיד אמרתי כבר במקום אחר, אבל אומר זאת שוב: הסיפור הזה מעולה, נפלא ומצמרר בו זמנית. [ליצירה]
- [ליצירה] אני אוהבת מאד מאד את הסגנון שלך, את חיבורי הצבעים ואת הכשרון. חבל לי שאין כאן רבים שעוסקים בתחום החזותי, ויוכלו להגיב לך בצורה בונה יותר. אני יכולה רק להגיד שאהבתי. (משהו לא הסתדר לי עם אוזן שמאל שלה, נראית קצת לא מתחברת לשאר הפנים.) [ליצירה]
- [ליצירה] זהו יוסף המחפש את אחיו. אהובה - כיון שנראה שיש כאן בעיה עם הכותרות, נשמח אם תוסיפי הסבר בגוף היצירות המקסימות שלך. אני שמחה מאד לראותך כאן! ~ניצן~ [ליצירה]
- [ליצירה] זה באמת נהדר. אין הרבה מה להוסיף. אי אפשר לשיפ אותך שוב בעמוד הראשי, אבל לעצמי אני שומרת את השיר הזה באהודות. [ליצירה]
- [ליצירה] א. לא זוכרת דיון, אני כן זוכרת שאמרתי בתגובה ליצירה מסוימת שהביום גורע מהמשמעות - בהקשר הספציפי. ויכול להיות שזה כך גם במקרה הספציפי הזה - אני לא חושבת שאפשר להגיד דברים כאלה באופן גורף. ב. התמונה לא בדיוק מבוימת, התכוונתי להגיד שהילדה לא באמת עצורה - היא נכנסה לניידת מרצונה ואני קראתי לה להציץ החוצה ואז צילמתי. (זו אחותי, דרך אגב.) [ליצירה]
- [ליצירה] מתקרבת - מסכימה איתך. אודיה - המסר הוא לא שצה"ל וההתישבות אויבים. המצב הוא שיש קונפליקט ברגע זה - מצד אחד אנחנו נורא אוהבים את צה"ל, מתגייסים לצה"ל, מעריצים את צה"ל ומצד שני, פתאום צה"ל הופך למשהו שעומד מהצד השני, רמת ההזדהות בהחלט יורדת בתקופה האחרונה. ולכן קראתי לזה "עימותים", (למרות שאני לא בטוחה עכשיו אם זה השם המתאים) כי עכשיו, כשכל יום אומרים בחדשות "בעימותים בין כוחות צה"לובין המתנחלים.." יש את העימות הפנימי הזה. ותודה לכולכן [ליצירה]
- [ליצירה] כתוב טוב, אבל: לא אמין. וחבל, כי במשך כל הסדרה שמרת על אמינות מפליאה, עם הבנה מפתיעה ביותר של הצד הנשי. לא מאמינה שקשר כל כך טעון רגשית נחתך בגלל סערה של רגע. היא אוהבת אותו, הוא אותה. היא לא יכולה להגיד לו פתאום "אז תספר לו שנפרדנו". היא יכולה להגיד משהו כמו "אז אולי אנחנו באמת צריכים לחשוב על זה\לדבר על זה", ששניהם יקחו את הזמן לחשוב אם נקודה כל כך קטנה של מחלוקת (וכן, היא קטנה מאד, בהתחשב בעובדה שבציבור הסרוג מספר הדעות שווה לריבוע מספר האוכלוסיה, והסיכוי למצוא בחורה עם מכנה השקפתי משותף כל כך גדול כמו ין אביאל לאודליה הוא נדיר מאד) יכול לגרום לחיתוך כל כך פתאומי. [ליצירה]
- [ליצירה] קודם כל, הרעיון והמטאפורה מצוינים. לכן אני חושבת שהיה שווה להשקיע יותר בצורה של השיר. לצמצם את המילים למינימום - כלומר להוריד כל מילה שאיננה הכרחית. לדייק יותר. (למשל - איך יכול להיות טעם-בפה לחומה?) [ליצירה]
- [ליצירה] את קוסמת, אין לזה הסבר אחר. [ליצירה]
- [ליצירה] ושכחתי גם להגיד שאני אוהבת את השפה למרות התנודות במשלב (אני מניחה שזה קורה, כשאתה מסתכל אחורה על הילדות וחושב במילים של גדול אבל זוכר גם איך חשבת כשהיית קטן, אז אולי דווקא בגללם) ואת הדמויות של ההורים, שהן אמינות באופן נדיר. קצת הפריעו לי הדמויות הסטריאוטיפיות של המורה המושלמת והאחות המעצבנת, אבל אולי זו גם נגזרת של חשיבה של ילד קטן... [ליצירה]
תגובות