מעט מן האור
ניצן ופרח
-
אני בן אדם. הפתעה.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] יפה. תאורה יפה. אבל חסר פוקוס, או שצילמת בחשיפה ארוכה בלי חצובה? [ליצירה]
- [ליצירה] צילום מצויין. אהבתי את המבט (הכאוב?) של הילדה. [ליצירה]
- [ליצירה] שניהם, חוששתני. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו היא נראית כל כך.. (מפוחדת? חוששת מפני מה?) מקסים. מזכיר לי חברת ילדות שלי. גם לה היתה לעיתים אותה הבעה. באמת חסר קצת פוקוס אבל אני מתשדלת להתעלם מזה. חבל לי לוותר על כזאת תמונה. מחול, בהערכה... [ליצירה]
- [ליצירה] מעלה בראשי סיטואציה של התחבאות, בריחה מהמציאות שפתאום פורץ פנימה בצורה של אור [ליצירה]
- [ליצירה] וואו זה פשוט יפהפה... חבל שהילדה לא מחייכת קצת , זה היה מוסיף לפואנטה(לדעתי) [ליצירה]
- [ליצירה] התמונה עצמה יפה, יש לה זוית צילום לא מקורית אבל די מתאימה, והתאורה ממש אחלה בחלה.. זה נראה כאילו היא עולה באש של אור.. ניסיתי לדמיין איך נראה החלק האפל של הילדה ויצא לי דברים מוזרים למדי.. [ליצירה]
- [ליצירה] נוגע זה פשוט מדהים. גם המבע של הילדה וגם אפקט האור והצל! עצבות שקטה וחודרת [ליצירה]
- [ליצירה] וואוווווווו...ממש מצליח לגעת עמוק ברגשות.משהו מאוד נוגה בפנים של הילדה...מקסים ועצוב משהו... [ליצירה]
- [ליצירה] התמונה יותר טובה במקורי, אף על פי שגם שם היא לא מושלמת. אם הייתי נותנת יותר שוליים היית רואה גם את האוטובוס שלי שהגיע באותו רגע ואילץ אותי לצלם במהירות ולעוף משם.. [ליצירה]
- [ליצירה] כמעט התלהבתי מחסרונם של סימני הקריאה, ואז הגעתי לסוף. שירה היא לא מניפסט!!! [ליצירה]
- [ליצירה] והוכחה פשוטה לכך שלא ירושלמי כתב את הערך על עצמו - הערך כתוב בעברית תקנית. [ליצירה]
- [ליצירה] אכן, כתיבה מקסימות ומטאפורות נהדרות. את השורות הראשונות אהבתי מאד. בהמשך הטון השירי קצת אובד, אבל הכתיבה עדיין בהירה ויפה. ("להתכרבל בתוך סופה" - דימוי נהדר.) שתי השורות האחרונות הרגישו לי קצת תלושות, ובעיקר מנוסחות ברמה נמוכה בהרבה משאר השיר, לדעתי שווה להשקיע יותר בסיום. בהצלחה, שמחתי לקרוא את השיר הזה! [ליצירה]
- [ליצירה] אני מבינה שיש המשך? אם כן, אני מחכה מאד לקרוא אותו. אני חושבת שההצגה של הדמות הרבה יותר מדי מהירה. תני לנו לנסות להכיר את שיר קצת בעצמנו לפני שאת פורטת אותה לתכונות אופי מוגדרות, ובעיקר לפני שאת מגדירה אותה כ"אחרת מהסביבה". [ליצירה]
- [ליצירה] יפהפה. מה שמפריע זה בטח לא הצואר. אולי הרגלים קצרות מדי, אבל סביר שזו אני שלא יודעת איך נראות רגלים של תוכי. אף פעם לא זכיתי להיכרות קרובה איתם. [ליצירה]
- [ליצירה] יופפפפפי!!! רק תראה כמה שהרקפת הגבוהה קיבלה נוכחות פתאום,במקום יות רקפת חיוורת שמתמסמסת על רקע שמיים חיוורים.. [ליצירה]
- [ליצירה] כתבתי תגובה ארוכה ונזעמת והיא נמחקה בלהט הלחיצה על האנטר... אז ככה: העובדה שקיימים בקרבנו גם אנשים שעושים מעשים לא ראויים, עוד לא הופכת את ההכללה המרושעת שלעיל ללגיטימית. שים לב, דב: נערי הימין=נערים מחבלים. עכשיו, מה יתרום לבטחון המדינה אם חייל מג"ב מכה ללא רחמים ובלי סיבה אישה, לעיני בתה בת העשר? מה יתרום לבטחון המדינה אזלת היד שמפגינים כוחות-הביטחון-עאלק (לפי השיר הזה ניתן להסביר שלקו כל מקבלי ההחלטות בהלם קרב) מול האלימות הבלתי פוסקת של הערבים כלפי יהודי חברון, באופן שלא מותיר להם ברירה אלא להגן על עצמם, ולהשתמש גם באמצעי הרתעה? אז אולי זה לא בסדר להצית בתים. או להכות ערבים זקנים, אבל: א. זה לא קשור לשיר המחוצף הזה.משפט כמו "כיצד יעז נער על אחיו להרים יד" מצייר תמונה שקרית ומעוותת, משל היה צה"ל "עומד נדהם" בעת שמתנחבלים גולייתים בני שלוש עשרה מבצעים פוגרומים בחיילי צה"ל התמימים, בעוד שהמציאות הפוכה לחלוטין. ב. אם כבר נגררנו לויכוח על העובדות: הבתים שהוצתו היו בתיהם של רוצחים. (ידיעה שנמסרה לי מפי אחת ה"נערות המחבלות".) ואם כל זה לא מספיק, אז השיר גם כתוב גרוע. [ליצירה]
- [ליצירה] היי אמונה - זה יפה!! אף פעם לא ראיתי אותך כותבת בשפה הזו. סומסום - תודה. הלוואי שזה היה נכתב על מישהי מסוימת. זה יותר משהו כמו.. אממ.. איך לנסח את זה? התמודדות שלי עם האפשרות שפעם אני אהיה זקנה. אז זאת הזקנה שאני מקווה לתת לעצמי. ותודה גם לכל השאר. [ליצירה]
- [ליצירה] טוב. בביכו' השארתי למבינים ממני להגיב, אבל פה אני חייבת להתייחס: אהבתי את התנוחה של האצבעות, ואת הצביעה, ואת התסרוקת. הפרופורציות של הגוף עשויות היטב (שריקת הערצה - מעולם לא הצלחתי לעשות את זה). לעומת זאת - הכסא נראה קטן מדי, או לא ממוקם נכון - "ההוא" נראה יושב באויר. [ליצירה]
תגובות