כעת בכל הרצינות: שתי יצירותיך עלו היום על מירב
היצירות הכתובות אשר בין ה-35 האחרונות.
אפילו שניתן לראות שביימת את שתיהן אם הזום וכל שאר התגובות.
אינני יודע בדיוק באם אתה כל כך טוב או שהשאר כה ג....
אבל זה באמת לא חשוב.
יצרתה שני מצבים מיסטוריים המחיבים מחשבה,
ובכך כבר השגת את שלך.
אהבתי את שתיהן כי יפות הן...
תודה:
חיים
התמונה יפה מאוד אבל היא יותר מידי מזכירה את התצלום המוכר של הילדה מאפגניסטן (אם אני לא טועה)...
יודעת למה אני מתכונת?
בקיצור יש לי בעיה של מקוריות אבל השאר-מקסים!
[ליצירה]
כעת בכל הרצינות: שתי יצירותיך עלו היום על מירב
היצירות הכתובות אשר בין ה-35 האחרונות.
אפילו שניתן לראות שביימת את שתיהן אם הזום וכל שאר התגובות.
אינני יודע בדיוק באם אתה כל כך טוב או שהשאר כה ג....
אבל זה באמת לא חשוב.
יצרתה שני מצבים מיסטוריים המחיבים מחשבה,
ובכך כבר השגת את שלך.
אהבתי את שתיהן כי יפות הן...
תודה:
חיים
[ליצירה]
התמונה יפה מאוד אבל היא יותר מידי מזכירה את התצלום המוכר של הילדה מאפגניסטן (אם אני לא טועה)...
יודעת למה אני מתכונת?
בקיצור יש לי בעיה של מקוריות אבל השאר-מקסים!
[ליצירה]
בקרוב עולה קישור בפורום, אני מניחה.
ותיקון קטן - דוקא בעידן הפוסט מודרני מתחיל עכשיו נסיון של האמנים להחזיר את האמנות אל הקהל. האמנות המודרנית הא הבעיה.
ודווקא יש המון יצירות מודרניות שמסתכלים עליהם ואומרים: בוא נסתכל בשם ואז נראה מה האמן המסכן רצה מחיינו, ואז כתוב, במקרה הטוב, "בית לחם" (מטר וחצי על שני מטר של בד עם כמה קשקושים בשחור), במקרה הרע, "קומפוזיציה אופקית" (קשקושים צבעוניים באורך של 3 מ' על 10 ס"מ) ובמקרה הגרוע והנפוץ ביותר, "ללא כותרת". (כל מיני דברים שלאמן לא התחשק לכנות אותם בשמם: קשקושים)
[ליצירה]
ועוד אחד. סתם שתי דוגמאות מני רבות לפציפיזם הבלתי מתפשר של ירושלמי.
ננתץ סביון וּקיסריה!
על הרצליה-פיתוח בחרב נבוא.
את עומר ורמת-אביב ג' ניישר עם הארץ
על מגדלי-שן בסער נִפְרוא.
את כל העשירים - דמם נַתִירָה!
גפרית ואש נשלח בהם.
הקץ לַאדונים!
נהיה אדונים לעצמינו.
לחמנו, לא עוד להם!
[ליצירה]
חזרתי.
השיר הזה כתוב היטב.
"החיטה צומחת שוב" - זו דוגמה לשימוש ראוי בארמז. כאן מתווספת למשמעות הפשוטה המשמעות שניתנה לשורה הזו במקור, ויש בכך רק יופי.
המשך כך, בשירים שמחים יותר...
ישועות ונחמות
ניצן.
[ליצירה]
אני חושבת שאתה טועה.
אף אחד מאיתנו לא "כתב לך את השיר". ציינו נקודות שראויות לשיפור, בעינינו, ורובן הן גם במישור הלשוני ולא התוכני.
ובכל מקרה, הרעיון של ביקורת הוא שתחשוב עליה ואז תחליט אם אתה מקבל אותה או לא. אם אתה שלם עם השיר, אין שום צורך שתערוך בו תיקונים "בשבילנו".
באותה מידה צרם לי גם המשפט שלך "תיקנתי את השיר כפי שביקשת" - אני לא ביקשתי ממך דבר. השיר הוא שלך. אני, וכן כל שאר המגיבים, הצענו הצעות שבאחריותך הבלעדית להחליט אם אתה מקבל אותן או לא. וברגע שבו החלטת שהצעה של מישהו מכאן אכן תתרום לשיר שלך (שים לב שאף אחד לא תרם לך מילים או שורות. רק הצבענו על נקודות) - השינוי הוא כולו שלך.
ובאופן אישי אני חושבת ש"שלכת" היא אכן כותרת טובה בהרבה מ"אני", מכל כיוון שאני מסתכלת על זה.
[ליצירה]
לא... באמת?
משום מה היה לי ברור שרק בזכות הצבא הגרמני הסובייטים ניצחו..
(ולא, לא קראתי את השיר, אני ממהרת אז הסתפקתי בכותרת. אולי כשיהיה לי משעמם מאד.)
[ליצירה]
עדיין מסרבת לקבל. אפשר שהמחלוקת ביננו היא סמנטית בלבד, שהרי גם אתה כתבת שאהרן הוא אדם גדול שטעה. המשמעות של המשפט הזה היא שונה לחלוטין (וקבילה הרבה יותר) מהניסוח המקומם של היצירה שלעיל,
בה העמדת את אהרון ב ה ג ד ר ה של "איש העושה אלוהים". כביכול זהו מעמדו של אהרן הכהן חלילה.
מקווה שהבהרתי את עצמי.
[ליצירה]
הייתי שמחה אם היה הסבר לרקע של הציור. אני לא מכירה, וכתוצאה מכך לא מבינה.
בכל אופן, ציור יפה.
[ליצירה]
[ליצירה]
יפה. הזכיר לי סיפור שאולי אני אכתוב פעם..
האמת, אני לא שמתי לב שיש לה בעיה בעיניים, כי יש שם קוים עגולים בפנים, ויש לה יותר מדי הבעה בשביל עיוורת.
תגובות