"כאשר ירים (משה) ידו..."
ממזר פרחים
-
ממזר פרחים כואב,זה מה שאת אוהבת...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] . מהם דברי חז"ל המפורסמים? [ליצירה]
- [ליצירה] ת'אמת במקרה הזה גם האנטנה כתומה. [ליצירה]
- [ליצירה] נפלא והכותרת עושה את כל התמונה למשהו עמוק ביותר. אם היה אפשר להוסיף בפוטושופ ככיתוב בתוך התמונה את דברי חז"ל המפורסמים על הפסוק זה היה מועיל לענ"ד. [ליצירה]
- [ליצירה] יש! פעם אחת הבנתי יצירת חזותי לפני שקראתי את ההסבר! אין ספק, המאבק הזה מפתח את התפיסה האמנתית שלי... הרעיון יפה בהחלט, והכתרת מצויינת- אבל לא יודעת, הביצוע היה יכול להיות נקי יותר ומושך יותר את העין. [ליצירה]
- [ליצירה] אחרי ההסבר הבנתי עוד דברים, אבל עדיין מציק לי מאוד הבלאגן של התמונה. וגם - או שהשתמשת בזום דיגיטלי או שהקטנת בגסות. זה הורס מאוד את התמונה. [בעיקר אפשר לראות את זה בקו המפריד בין גב הילד לצווארו.] [והוספת כיתוב על גבי התמונה היא רעיון גרוע לחלוטין.] [ליצירה]
- [ליצירה] ממזר, גם כשאני ממש מתאמצת- (טוב, די לבדיחות פרטיות). אפשר הסבר? [ליצירה]
- [ליצירה] הסברים רבותי! הסברים! לאמונה תחיה- אל תדאגי, השקפותינו זהות. (התמונה צולמה בחוף דקלים,ולא מגיעים לשם במקרה...) לערוגה (ולשאר התוהים)- ההמשך הוא "וגבר ישראל". הילד בתמונה הוא ילד מכפר דרום, מול אנטנה של הצבא. לצערנו השאלה היום היא מי ינצח- הילד המתיישב או הצבא כמבצע משימה (ולההההההההבדיל כמובן ממלחמת ישראל בעמלק ). בתמונה העפיפון הכתום נראה גבוה מהאנטנה, מה גם שזה כתום, עם דגל ישראל וכו וכו וכו יש פה הרבה סממנים (הכיפה הגדולה,הכתף הקטנה החשופה, המקבילוּת בין חוט העפיפון לאנטנה, הסככה בחוף ועוד... אפשר ללכת עם זה לאן שרוצים. [ליצירה]
- [ליצירה] נפלא. ממזר, כשאתה רוצה אתה יכול להיות דומה לי בהשקפה.. לא? [ליצירה]
- [ליצירה] הקומפוזיציה יפה, האמירה מעניינת, אבל התמונה לא נקיה, וזה מפריע בעין. [ליצירה]
- [ליצירה] . "אחת"! עשית דבר חמור! לקחת זכויות על השירשור! אני כותב, ואורי גם על עניינים ברום- עולם אמנם גם כן על "עניינים" שבין בנות לבין בנים אינך יודעת, אחותי על מה דיברנו ב"פרטי"... סתם, על כלום, אני צוחק אך פה הלחץ די דוחק. צריך אני להתגונן רק כי כתבתי כמו בן שאת "צלעו" עוד לא מצא מקצה העיר ועד קיצה. על כן כל רווקות האתר מן העיר ומן הכפר דעו לכן דבר חשוב, אחזור עליו כאן שוב ושוב איני בוחר "אחת מכאן, אחת מאלף קורבנות" כי מצטער אני מאד, אך לא בוחרים כך ת'בנות! אולי ב"פאסט דייט",אולי גם לא ימצא כל איש, בחירת ליבו. אך לא על-פי תגובות-חרוז גם לא ב"כיפה" או "תפוז" כיתבו בנות, כיתבו שירים על בחורות ובחורים אך להנמיך יש ,ציפיות, כי לא תוך יום תהיו כלות... על כן אחתום כאן, "מ.פרחים" אבהיר דבר חשוב, אחים. אני התחלתי השירשור מבחינתי הוא כבר גמור ולא כל אחד אשר יחפוץ להוציא אותי סתם פוץ יוכל לכתוב: "איך מתגלגל כל שיר תגובה, כל שיר הלל אשר כתב "ממזר פרחים"- לעניינים של שידוכים" על החתום: "ממזר פרחים"- אריאל פוגל, בן 39 נשוי+ 5. סתם, למה נראה לכם? [ליצירה]
- [ליצירה] עניין של השקפה. כשאתה צבור פחדים וכולך דמעות מרירות ועייפות אכזבה כעס וייאוש- גם רגעים קסומים כמו נהיגה בגשם, כשאתה בצד הנכון של השימשה,רואה איך המים שוטפים הכל- ושומע את הרעשים של טפיפת הגשם על הגג- יכולים להיות מדכאים. [ליצירה]
- [ליצירה] מ-צ-ו-י-ן! אם הייתי שם, הייתי רוגם את הצדוק הזה באתרוגיי... דרך יפה להעביר את הרעיון דרך סיפור "אישי", ואפילו עם קריצה ב"ברקאי" ו"ג'ק רובינסון"... ביצוע יפה לרעיון מקורי. [ליצירה]
- [ליצירה] חג שמח אלי, דבר ראשון, שנשמע רק בשורות טובות. דבר שני: תיקונים חיוניים: "קינה", לא "קנאה".כתבתי על זה גם ל"מערכת צורה", שהיו צריכים להעיר לך לפני אישור של דבר כזה רגיש. "נודענו בבשורה המרה" זה לא נכון בעברית. "נודעה לנו הבשורה המרה" או "נתבשרנו בבשורה המרה" או כל דרך אחרת שתרצה לומר את זה. "מי בחרב ומי בחיה", לא "בצרה". אני גם לא בטוח עד כמה תקין לומר "ואך כמו". אני חושב שכששולחים יצירה, במיוחד כזאת ובמיוחד כשמקדישים אותה למישהו, כדאי להקדיש לה יותר תשומת לב ולא ישר לשלוח. שוב חג שמח,ואני מקווה שטוב לך במקומך החדש. פויר. [ליצירה]
- [ליצירה] 105 הֵיי מר אורי תירגע, וב'קשה בי אל תפגע איני חפץ באחיות שהן שנים רבות חיות (למרות שלמרב הצעתי חיות מחמד, כשהתלהבתי מה"בלי" שלה, הייחודי ולה חפשתי ידידים) אז אל לך להיות נרגש ממסירת כל ד"ש... ומישי'לה החצופה היא רק לטרמפים מצפה (ודאי זוכרת היא היטב איך לא הנחתי לה להרטב "זו היא שבצומת לה חיכתה?" התדהמה אותי היכתה) אך כשמדובר במפגש צורה התחצפה הבחורה רק בגלל שהיא לא מרוויחה אותי היא לא מעריכה ובפורום על המפגש כשאני נכנס נרגש היא עושה ממני צחוק צריך נגד זה לקבוע חוק. טוב, די לנגיעות אישיות וגם להודעות טפשיות לכולם שבוע טוב ואל תשכחו להמשיך לכתוב. (תמשיכו, חברים, עד מאה ועשרים...) [ליצירה]
- [ליצירה] מילתא דבדיחותא יופסקו לאלתר הבדיחות הפרטיות! אי אפשר לקרוא יצירה רצינית בלי השטויות שלכם?אני עומד כאן נפעם, מול ה "נו, באמת..." האימתני (מזכיר לי את ה"לא כלום" מהסיפור שאינו נגמר) ואז אניצה ריחלי רותותכם משנים את הפיסוק של המילים שלכם. מצחיקנה, כון? יופי! בקיצור, להלן הניתוח שלי לגדלותו של מ.מ. גאיוס: אני מלא רגשות מעורבים, שכן בא לי להיקרע מצחוק, ולחטוף התקף אסטמה כרוני לנוכח הביטוי המצחיק בן שתי המילים שבא להראות את דעתו הסמויה של היוצר (אם לא "אמן בחסד עליון") על האתר. מצד שני, אני על סף בכי, האימרה מזכירה לי את איזדרכת, מורתי הישישה לטבע, שמתה רחמנ"ל באמצע ניסוי בשיעור איתנו.עצוב. ועוד דבר: אני לא מבין איך יצור חצוף ומרושע כמו מ.מ.פגר מעיז להכניס יצירה כה גסה ובוטה לאתר! יש לכם מושג מה משמעות הביטוי "נו, באמת..." בגרמנית? אני בטוח שמנהל אתר היצירה הגרמני "פון-צורנברג" לא היה מכניס דבר כזה. זו דעתי. אגב, איפה ממלאים טופס הצטרפות לחבר'ה? גם אני רוצה להשתתף בדיונים על קוטרי סרגלים ואוהבי שופינג.. באהבה והערכה- ממזי. [ליצירה]
- [ליצירה] . כמה חיכיתי! אלוהים! כמה חיכיתי שהילד הזה יכתוב סופסוף שירים שגם אני אבין ואוכל להנות מהם... ילדזנחום, אהבתי בעיקר את ב',אבל התגובה מתייחסת לכולם. עלה והצלח! [ליצירה]
- [ליצירה] ממזר בתוכם. אחדשה"ט -בעניין מה שכתב הדרת גאונו בעניין לשון הרע רחמנא ליצלן. וידע שכבר פסק הרה"ג הרב נוח מיקל שליט"א ראב"ד דקהילת קודש חפיפנבערג שאין כאן לא לשון הרע ולא דיבה ולא איסור ולא קונם ולא שמתא ולא ארור ונכתב לדיצה ושחוק לכל מקיימי התורה ולומדיה, גם על אלו שבבחינת צדיק נסתר מאד. ומה ששאל כבודו בעניין איזה מין טרעמפיסט, ידע כבוד תורתו כי תשובתו אשר ענה לי נכונה היא וברה, ואכן הנני סוג בפני עצמי. (ויעצור לי אם יראני בדרך). "עוד היום בנוב לעמוד ינופף ידו" הק' ממזי. [ליצירה]
- [ליצירה] קראתי שוב אחרי הרבה זמן, בעקבות ההקפצה. הסיפור נשאר יפה כמו שהיה בזמנו, רק שעכשיו הוא יותר מובן לי. אז לכל מי שטען שהפילוסופיה כבדה מדי לילדה בסיפור, שפשוט יבין שהילדה היא רק פלטפורמה להעביר את התובנות לקורא, בשאיפה ובהנחה שהם לא יהיו כבדות מדי עבורו. לגבי הדברים עצמם- ה"מבוגרים" באמת מעצבנים כשהם מסתגלים רציונלית כ"כ על כל מה שנראה לנו,התמימים, כקסום. הבעיה הרצינית מתחילה כשאנחנו מתחילים לפוצץ לעצמנו את בועות התמימות. זה קורה לצערנו, כשמתבגרים. רק טוב. [ליצירה]
- [ליצירה] . לא לשנות עולם, לתקן עולם. [ליצירה]
תגובות