ירוקים.
במדים. בחיים.
נושמים בדילים
נגמרים
בקצה העצבים.
ומוציאים נשימה
לרווחה.
אנחה שקיטה.
...עוד ילדים
...עןד ורודים
נאבקים על ערכים
באש נערותם
הצודקת
בכל מחיר
של דמים.
השארו ורודים
השארו ירוקים.
מבפנים-
אל תחליפו צבעים!
מיגה
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] נעל בית כ"כ עצוב. הכתיבה שלך כ"כ נוגעת... [ליצירה]
- [ליצירה] . באמת חמוד . באמת באמת [ליצירה]
- [ליצירה] הממ... ה"טוב" אמור להיות בעליה, לא? העיקר הכוונה :) [ליצירה]
- [ליצירה] . אוריה, זה קטע פשוט תמים ומתוק. אז עכשיו אנחנו בפתח של תקופה רומנטית :) מקוה שנזכה לראות ממך עוד כמה קטעים חמודים וורודים אושר אני [ליצירה]
- [ליצירה] . איזה כיף כשאת כותבת. אני רואה שאלול ותשרי מולידים יצירות מובחרות, אולי כי איפה שהוא זה נוגע במקום הכי עדין בנפש וזאת התוצאה. [ליצירה]
- [ליצירה] . אוי מאורה, זה כואב! מקווה שזה לא סיפור אמיתי. זה כתוב כ"כ נוגע... [ליצירה]
- [ליצירה] . פעם ראשונה ששמעתי "בקרוב אצלך" והוא היה נשמע אופטימי, האומנם? סו סו זה פשוט חמוד. [ליצירה]
- [ליצירה] . טוב...הבהרונת קטנטונת, אז ככה... אין לי שום תחושה של "חנק" כתוצאה מעניין כיסוי הראש. הקטע לא נכתב מתוך נקודה של ביקורת על החיוב. ממש ממש לא! (ברור שקשה לכסות את הראש, אבל אצלי לפחות הקושי בא מהפן של "השינוי", זה שינוי לא קל, אבל זה ממש לא בא מתחושת חנק ודיכוי של הנשיות. דווקא יש משהו מאד נשי בלכסות את הראש. תתפלאו.) הקטע נכתב מתוך כאב על מערכת יחסים שהשתנתה כתוצאה מחתונה של חבירה. ובחרתי להביע את הכאב הזה דרך "הכיסוי הבולט לעין". זה הכל! הכיסוי החיצוני מזכיר יום יום שנעשה כיסוי מהותי יותר וזה מה שכואב. וואי, איך שזה כואב. אז זהו...הקטע נכתב מתוך כאב, קצת כעס, הבנה והמון אופטימיות ( בהקשר של ה"קשר". לא של הכיסוי.למי שעדיין לא הבין) אם הקטע היה נכתב לפני שנתיים הוא היה מלא רק במירמור ובכעס. אז דברים רק משתפרים. תתעודדו :) [ליצירה]
- [ליצירה] . רעיון חמוד והוא גם כתוב טוב. [ליצירה]
- [ליצירה] . איך הצלחת לקחת מצב כ"כ מבאס ולגרום לי לצחוק? אהבתי את הכתיבה, את המילים שקלעו בול למצבים ( כמו השקט שהופר ע"י חובבי המלח בבקשה) נראה לי פעם ראשונה שצחקתי מיצירה. [ליצירה]
תגובות