[ליצירה]
לא הייתי אומר.
שמואל כינה אותי באחת ההודעות ששלח לי "ימין קיצוני"
רק כדי להסביר מה זה קיצוני - הבעתי הסכמה להחזרת שטחים תמורת שלום.
דרך אגב, מישהו יודע למה ימין הוא קיצוני ושמאל הוא רדיקלי? בחיים לא שמעתי שאומרים שמאל קיצוני או ימין רדיקלי, אני מחפש הסבר לתופעה.
[ליצירה]
תודה יוסי. אני אקבל את זה כמחמאה (עוד תוצאה של חוש ההומור השנוי במחלוקת שלי)
נביש - יש לצחוק עם, ויש לצחוק על. ההצדקה היחידה של הומור שחור (גם הומור שחור במשמעותו המקורית) היא כשצוחקים עם.
וחרדים הם לא גזענים. נכון שהם, ואני, ואני מנחש שגם אתה, אומרים כל יום "ובנו בחרת מכל עם ולשון" וכו',
אבל ההגדרה של גזענות היא לא "לחשוב שאתה הכי טוב" אלא "לחשוב שמכיון שאתה הכי טוב, לאחרים אין זכות קיום."
[ליצירה]
אה, ואיבן, הוא לא הקול היחיד, כי יש גם אותך, ואת מאיר פרידמן, ועוד כמה אני מניח.
וכל שאר האנשים שמיצגים את דעת הרוב -
ה"רוב" נוצר מאנשים שאומרים את מה שהם חושבים, לא?
אז ירושלמי הוא בין הבודדים שחושבים אחרת, אבל כולנו כאן אומרים מה שאנחנו חושבים.
[ליצירה]
הי, לא הגבתי על זה? בטח התנתק לי באמצע.
אז ככה, כיון שהייתי הראשון להגיב, וגם זה רק בזכות האקראיות, תהיתי לנפשי איך נוצר מצב מוזר כזה שאף אחד לא הגיב על כתיבתך המדהימה לפני.
אבל ממז הפך את תגובתי לבלתי רלוונטית, ועל כן כל מה שנשאר זה לחזור שנית על כך שאתה כותב מדהים.
זה פשוט יפה.
[ליצירה]
זה יכול להיות בסיס לסיפור טוב, אבל יש משהו לא אמין ולא משכנע בדמויות. אין תחושה של משהו אמיתי בין מנחם לנועה, הם יותר מדברים בסיסמאות, כמו "הוא אוהב אותי ואני אוהבת אותו וזה מה שחשוב" - אבל הם לא מצליחים להעביר את התחושה שהם מכירים זה את זה מעבר לפגישה מקרית ברחוב.
אני חושב שאם תאריך את הסיפור ותתן יותר פרטים תיווצר יותר הזדהות עם הגיבורים.
תגובות