הזחלים היו לפרפרים
ועפו עם הרוח רחוק
מחייכים
כי לא פגשו אהבה
אלף פעמונים
של זכוכית, זהב ושחוק
בוכים
על שושנה שנבלה לבדה.
טַל .
-
הלכתי לעיבוד.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] זה היה מזעזע. מצמרר. מאיפה כל הציניות הזו? אתה מפחיד אותי. [ליצירה]
- [ליצירה] שמואל ירושלמי סיווג : קטע כותרת :אוייבי המהפכה יוטלו תהומה! היצירה (קוד היצירה : 26276) אוייבי המהפכה יוטלו תהומה! לא נחמול ולא נרחם עליהם. על חורבות העושק והניצול, הכל יזנוק קדימה; למלחמת חורמה בעשירים - נאמר: כן! את המוני-עם - נתקנם ונורה להם תלם. ארגמן אין-ספור דגלים יזדהר. נשים לאל כל מתנגד וסר מהדרך; העולם, לשחר רענן יתעורר! סוף ציטוט. יש לך נטיה מעצבנת לסתירות עצמיות, וזו רק דוגמא אחת מני רבות. איך, למשל, מסתדר השיר "כל חורבן הנו שואה" (אם אני זוכר נכון את שמו) עם השירים "נחריב עולם ישן", "לא די בהינתקות", "לצאת מכל ההתנחלויות" - ועוד רבים? אני מציע לך לבדוק את העניין, כיון שייתכן שאתה סובל מפיצול אישיות. [ליצירה]
- [ליצירה] תיסורו. מילה מעניינת. אולי פעם יחליטו באקדמיה שכאות הוקרה לשמואל הם יתנו למילה הזו משמעות כלשהי. אבל עד אז - זו מילה בלתי תקנית. התחבטתי רבות בפירוש השורה "שמש אזלת השנאה אנה תנץ", ונאלצתי להגיע למסקנה שהיא לגמרי לא קשורה לשיר. לא שהשיר קשור לאיזשהו משהו מציאותי שאני מכיר. אם אני זוכר נכון, שמואל ציין פעם שהוא נחשב לאחד מעמודי התווך של השירה העברית. אני חש חובה מוסרית לעצמי להזהיר את כל המשוררים שבין חברי האתר - חבר'ה! רוצו החוצה! סכנת מפולת! [ליצירה]
- [ליצירה] טוב, הקומוניסטים לא ממש עודדו ספרות, (אתם יודעים, ספרות דורשת יותר מדי חשיבה, ומחשבה היא דבר מסוכן, כי עלולים פתאום לחשוב מחשבה לא נכונה ולמצוא את עצמך במרתפי הק.ג.ב...) אז אפשר להבין שאלו היו המשוררים שלהם. [ליצירה]
- [ליצירה] התלבטתי אם לשחרר את הציניות שלי בקשר ל"בעודו מדלג מעל כל קושיה", אבל עשית את זה במקומי.. [ליצירה]
- [ליצירה] גם לי קפץ מייד "הזמיר והשושנה" של וילד. והכותרת, הכותרת.. הולך לדף היוצר שלך. [ליצירה]
- [ליצירה] והרבה לפני הלהרוג - להשפיל פלשתינים אומללים בבדיקות קפדניות, בניגוד גמור לאחות העמים השוררת כאן דרך קבע. [ליצירה]
- [ליצירה] משתפר, אבל עדיין לא נוצרת תחושה של משהו אמיתי. משפט כמו "אחרי כמה זמן הם התאהבו ככה חזק" עושה לי תחושה קצת ריקנית. כי "התאהבות" בשפה של ימינו היא משהו מאד לא מחייב. הדבר היחיד שאנחנו יודעים זה שהוא דתי-ימני-קיצוני קלישאתי וסטיגמטי, ושהבחורה יפה. אני לא מצליח להזדהות, או להרגיש את האהבה שקיימת ביניהם. רק טוב טל [ליצירה]
- [ליצירה] לא חוזרים על בדיחה פעמיים, בטח לא 300 פעם. זה פשוט כבר לא מצחיק, אתה יודע. [ליצירה]
- [ליצירה] אוי, זה מקסים. הסוס באמת נראה כאילו הדביקו אותו על רקע שלא היה שם, אני צודק? (כי הסוס והשדה נעשו בטכניקות שונות..) אתה יכול להסביר איך עשית? מעניין אותי. [ליצירה]
תגובות