[ליצירה]
וחוץ מזה, השוביניזם וחוסר השוויון מופיע בשיר הזה בצורה מזעזעת.
אני - אקריא משירי היפים (זה דווקא מאד מתחשב מצידו, תארו לכם שהיא תצטרך להקשיב לכולם. אני, אגב, עדיין מחפש שיר שירושלמי עשוי להקריא לה, ולא מוצא.)
את - תתני לי השראה, ואת כל כולך.
מה עוד אפשר לבקש מבעל, חוץ מלעמוד בסלון כל היום ולקרוא שירים?
ללא ספק, שמואל הינו איש משפחה למופת.
[ליצירה]
אני חייב להודות בכל הכנות, שאני חולק על דעתך ואולי לכן אני רואה חסרונות כה רבים בשיר. אבל אנסה להיות אוביקטיבי:
שתי שורות ברצף מסתיימות באותה המילה - זו לא בדיוק חריזה.
כמעט בכל הבתים יש בעיית משקל בולטת. (אני יודע שהיא בולטת כיון שאני הבחנתי בה, ואני ממש לא מהמבינים..)
הסיום מטופש, לא רלוונטי, ומשנה את כל משמעות השיר: משיר הלל לגיבורך - לשיר לעג לאדם שאפילו אינו ראוי לו, דבר שודאי לי שלא התכוונת אליו.
[ליצירה]
יש משהו מוזר בקצב. לא ממש יודע להגדיר את זה. אולי.. ילדותיות כזאת. אותו קצב של כל הדקלומים מהגן.
הייתי מציע לפרק את השורות לשניים לפי החרוזים.
ועכשיו לחלק הארוך, של כל הדברים שאהבתי:
כתיבה מתוחכמת ושנונה, זורמת וכיפית.
" אין כאן שאלה מכאן שאין כאן גם תשובה" - וגם אין אפשרות להסביר כמה אהבתי את המשפט הזה.
הבית של שיחת החולין בשחור, והבית הירוק שאחריו.
וגם בכלל.
תגובות