בע"ה.
בערפילי הלילה נרקמות המילים
ממחשבות מעופפות ומטללים
קורץ ירח, שיניו לבנות
ועושה לי עיני כוכבים
ובנשיקה חרישית ובהמתקת סוד
שולח לי הלילה מתנה ממרומים
שירים.
[ליצירה]
נני!
הקהל זועק להסבר!!!!!
את לא שומעת את זה?
או שעדיין לא ראית את התגובות.
אני עם רדף, ברור שהגברת למדה קידושין אך, באמת לא ברור אם ללעוג באה או רק להדגיש את האירוניה שבדברים ובאמת לא יזיק הסבר וביאור של חיבור מוזר ומורכב זה של לימודים והשילוב הזה שהיוצרת עשתה.
[ליצירה]
אני נפעם, איך לא ראיתי את זה עד כה?
קרבת יותר מדי מהר ויותר מדי קרוב, היית צריך לתת מרווח לצדדים להפנים אחד את השני ולאהבה לצמוח אך מה אני דן ומה אני מבין.
הבעה מושלמת!
[ליצירה]
גמני שואל, אם זה אמיתי, כי אם לא, לא שווה, אך, אם כן, תאמרי לנו איפה זה כי אנחנו הולכים לפתוח שם זולה לפיונים ולהכריז בקול גדול: "תנו לפיות לחיות".
[ליצירה]
וואוו
סיפור מבהיל.
הרעיון, הביצוע, הטרגדיה המהולה בטירוף עדין.
איזו עוצמה.
זה לקח אותי בנשימה עד שהגעתי לסוף.
כמובן, גם השפה.
ובקשר לילדה, חבל עליה.
[ליצירה]
מקסים.
כיף לראות שיש עוד משהו כמוני שיודע לחוש את האור, את הצבעים את העוטף אותנו.
אני ממש מבין את התחושה ואתה ממש קלעת במילותיך לתיאור החוויה.
ממש חוייה היה לי לקרוא את שירך.
תגובות