בע"ה.
בערפילי הלילה נרקמות המילים
ממחשבות מעופפות ומטללים
קורץ ירח, שיניו לבנות
ועושה לי עיני כוכבים
ובנשיקה חרישית ובהמתקת סוד
שולח לי הלילה מתנה ממרומים
שירים.
הלך רוח
-
אוהב את הכנות.
שונא את הציניות.
אוהב את השפה שלנו.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מצטרף, גם לתגובות, וגם להמלצה של מוני' תחיה [ליצירה]
- [ליצירה] אומרים ,ולומדים את זה ממרה, שהתרופה לדבר הוא הדבר עצמו. זה נמצא בחיסונים שעושים היום, זה נלמד ממרה שהמים היו מרים והמתיקו אותם בעץ המר בעמו, וזה מופיע גם בשיר שלך, ואין ספק שאהבה אכן מרפאת אהבה. *. [ליצירה]
- [ליצירה] זה לא יפה! אז מה אם אתן בנות ויש לכן נקודת עוצמה מסוימת במשיכתכן, זה ממש זול ומגעיל להשתמשד בזה וחבל אם הקשר בין המינים מתנהל על הציר הזה. מזל שזה לא כך ביהדות. [ליצירה]
- [ליצירה] וואוו! זה נראה כמו יד א-הים שבאה לקחת משהו מהעולם הזה אל מקום אחר, ללא גבולות ומסגרת (אולי גן עדו). [ליצירה]
- [ליצירה] :) חמוד ביותר. [ליצירה]
- [ליצירה] אוי. "( למה את כל כך סקפטית. האמיני. וכשתאמיני, יבוא הכל, גם אישך, גם תפילתך. (אני פעם האמנתי שזאת שיעודה לי, אוצרת את תפילותי {ראי ערך 'אוצרת תפילות'}). [ליצירה]
- [ליצירה] מזדהה ומבין חבל שלפעמים דוקא בקדושה, הירהור שכזה לא עולה לנו. אבל יפה! [ליצירה]
- [ליצירה] ערוגה- תודה. דיקלוש- אין מילים, רק הרבה תגובות, בכל תגובה את מוצאת עוד מילה להגיד, תודה על המילים הפשוטות, אפילו מילים מעטות שהם בחינת 'אין', עושות הרבה. אני בעיקר כותב שירים, קטעי ה'פרוזה' האלה נכתבים במהלך סדנאות הכתיבה שאני משתתף בהם, רק באופן הזה אני מצליח לכתוב קולח וגם על זה יש כאן ביקורת שזה לא מצטרף, שזה מקוטע, שאולי יש לזה יותר מדי אופי לירי/שירי?! כנפי שחר- לא פגעת כלל, תודה על התגובה הכנה, סוף סוף יש מי שמגיב עניינית, ביקורתית, שמשתתף בתהליך הכתיבה שאפשר ללמוד ממנו. את צודקת בהחלט בכל מה שכתבת, הקדימה אותך חלמונית שאמרה שחסר לה חוט שידרה, זה לא פעם ראשונה שמגיבים לי כך על קטעים שלי, אני מחפש לעשות עם זה משהו, האמת, כפי שכתבתי לעיל, זה נכתב במהלך סדנת כתיבה והרגשתי שזה לא אחד, אך, לא רציתי לוותר על התובנות האלה וחששתי שאם הם לא היו מדוברים בפי אדם אחד, הם היו נאבדים לי. [ליצירה]
- [ליצירה] כן, גמני שואל באיזו טכניקה? זה יפה. הייתי נותן לזה כותרת- "אור חדש על ציון יאיר" [ליצירה]
- [ליצירה] זו תקופה יש זמנים שצריך מעגל של אבנים, עדיף, מעגל של אנשים תומכים ואוהבים, כך שזה רך, ואז כשנגמרת התקופה הזאת, אפשר לצאת מהמעגל ולהיות לבנה רכה בחומה תומכת אנושית של משהו אחר שצריך. זה לא קשה לשבור את חומת האבנים, במיוחד אחרי שאת כבר יודעת שלכולם יש, את יכולה להיות בטוחה, דוקא היציאה מהחומה שלך עצמך, נותנת לך ביטחון, כי את הגאה היחידה שצועדת מחוץ לחומה שלה, ששברה את החומה שלה, שמרגישה בטוחה מספיק להיחשף לאחרים ואפילו לתמוך בהם כשישברו את חומות האבן, בהתחלה לתת להם חומות בשר מחמם, עד שירגישו מספיק בטוחים להלך חופשי, ללא חומות. בהצלחה לכולנו. מחכה להיפגש מחוץ לחומות. [ליצירה]
תגובות