נופת צופים, כבר אמרתי פעם?
כשתלכי
על סלע המחלוקת *
אתיישב
*השורה הזו יושבת מצוין באמצע, על כל המשתמע ממנה.
"מי שצמא לכל מחווה של חסד,
אוזנו תופסת -
איך הקריאות חוצות את הרחוב"
מתוך אוירת השיר הקסום
נפרד לעוד יום נפלא.
[ליצירה]
נופת צופים, כבר אמרתי פעם?
כשתלכי
על סלע המחלוקת *
אתיישב
*השורה הזו יושבת מצוין באמצע, על כל המשתמע ממנה.
"מי שצמא לכל מחווה של חסד,
אוזנו תופסת -
איך הקריאות חוצות את הרחוב"
מתוך אוירת השיר הקסום
נפרד לעוד יום נפלא.
[ליצירה]
ואוו, מרגישים פה מאבק איתן, אני מקווה שזה לא משהו ביחסים האשיים שלך אם משהי, ממרס בדמי כדי שלא אקרוס, כמו להשאיר את מערכת היחסים טריה עד לרגע שבו תפתח הדלת ותוכלו לחזור אחד אל השני, נפלא ממש.
(אגב עכשיו אני גם לא מצליח לשלוח לך אישית, נו כפרה נקווה שנתראה).
[ליצירה]
אוי. "(
למה את כל כך סקפטית.
האמיני. וכשתאמיני, יבוא הכל, גם אישך, גם תפילתך.
(אני פעם האמנתי שזאת שיעודה לי, אוצרת את תפילותי {ראי ערך 'אוצרת תפילות'}).
[ליצירה]
באמת מדהים.
את מצליחה להעביר לקורא במילותיך חוויה עמוקה של תחושות כמו אהבה וקשר בצורה מורכבת וחיה מאד (אני מסתבך במלים שלי , קשה לי לתאר את ההנאה ולהגדיר אותה אך, זה באמת משהו מיוחד, שתפי אותנו יותר!
[ליצירה]
אוי
למה את מתיחסת כך למילים?
אני חושב שאת צריכה לבקש מהם סליחה.
להקיא מילים?
מילים נולדות, מילים זורמות או נוטפות, אך לא נפלטות בכאב כמו קיא, ואם זה כך אצלך, אני נורא מצטער בשבילך.
[ליצירה]
חברס
זה שיר רומנטי, למה ציפיתם, שיר רומנטי, הוא לא רמנטי מדי, לזה הוא נועד, כן וגם אם זה מתוק, זה לא מדי, זאת מטרתו, להיות פשוט תמונה רומנטית לא מתארת מציאות מסוימת ולא מנסה להיות אמינה,
ובכל זאת, תודה על התגובות.
תגובות