או קיי, אנשים יקרים,
נוכח השאלות הבלתי פוסקות במעטפה הצהובה וגם כאן, מתחת ליצירה, הריני להשיב:
א. ב"ה הכל בסדר איתי. תודה- תודה לאל.
ב. לא, עדיין לא מצאתי בן זוג.
ג. הכוונה ב"מצאתי", לפחות כרגע, מבחינתי, היא מציאת העובדה הנ"ל כמשהו שחשוב לבחון בבדיקת מערכות יחסים.
תאמרו "הן פשוטים הדברים וגלויים לכל"
אומר "כנראה שהייתי טיפשה אף יותר משהנני".
למעשה, הדברים נכתבו מתוך התייחסות לנושאי הגאווה מול הענווה...
עכשיו אפשר לנסות ולקרוא שוב.
באשר אלי- מקוה למצוא אותו בקרוב... מאושר כבן מלך.
תודה על העניין בשלומי ועל התגובות.
סו.
[ליצירה]
פלגיאטיזם באתר? לא לא...
בנימין יקירי,
יש לי את הספר "עיגולי השמחה של דסי" שאכן כתב דוד בן יוסף. ונכון יש בכריכה תמונה שלה עם כובע פרחוני (שמסתיר את מה שעושה לשיער טיפול כימותראפי) וברקע שדה חמניות.
כשראיתי את היצירה של גוגוק (והיא של גוגוק) הבנתי דווקא שהוא החליט לקרוא ליצירה עיגול של שמחה - מתוך היכרות עם הקטע אותו כתבה דסי, שמהווה כותרת לספר.
חמניות- הן אכן עיגולי שמחה ומסמלות אושר ובריאות.
אז גוגוק צילם חמניה כזאת וקרא לה בשם הזה- אולי מתוך השראה שקיבל מהספר. אולי לא.
אבל הצילום- בהחלט שלו.
מה, כבר אי אפשר לצלם חמניות כי מישהו עשה את זה?
אי אפשר לצייר חמניות כי ואן גוך היה פה קודם?
אני חושבת שמגיעה לגוגוק התנצלות.
סוערה.
[ליצירה]
לא מאמינה שלא שמתי לב שהתחדשת לנו :)
יפה לך האהבה.
כשאני חושבת על זה, יש מגוון שירים שהייתי רוצה שיתארו את האהבה שלי לאיש שלי ואת אהבתו אותי.
צירפתי עוד אחד.
[ליצירה]
אויש ילדוניש...
בלי להכנס להתחבטויות האישיות שלך-
אני חושבת שהיטבת לתאר את הפשטות שבהמשכות לעצבות.
כתוב מצויין.
אם ארצה להבין מה זה "נח לו לאדם למשוך עצמו למרה שחורה"- אקרא פה שוב.
ועל זה נאמר, הכל נשאר במשפחה (התכוונתי לכישרון, לא להרים גבות)
סו.
[ליצירה]
וואו...
מכירה את הסיפורים האלה. ביחוד על הדירה הקרה שמחכה.
משנה הבאה זה קרוואן לוהט שיחכה...
=(
ואתה כותב מצויין, יקירי. מצויין ממש.
בהצלחה!
סו.
תגובות