כשיגעתי בחיפושי אחר מלוכה
וארמונות שיש
והיכלות פאר
מצאתי אותך, סוחב אחריך את האתונות,
מאושר כבן מלך.
סוערה בת חורין
-
סוף דבר הכל נשמע את האלקים ירא ואת מצוותיו שמור כי זה כל האדם.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אהבתי ממש!!! [ליצירה]
- [ליצירה] ! נהדר.. הידד למינימליזם! [ליצירה]
- [ליצירה] חבל... אם היית מפרסמת שבועיים קודם, הייתי מעביר את זה לקולגה שחיפש ציטוט להזמנה. [ליצירה]
- [ליצירה] נפלא נפלא כתמיד ובכן רסיס לילה, כן, נשמע ומרגיש שזהו הכתר הנוצץ ביותר שאפשר למצוא - אדם מאושר. נהדר סו (תעני כבר לסקרנים...) [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים עד מאד האושר העצום שבפשטות ובשלמות הפנימית. מה שלומך, אגב? [ליצירה]
- [ליצירה] סוערוש'--- אני כל כך נהנית לקרוא את השירים שלך... כל כך עדינים ופשוטים. אמיתות קטנות (גדולות) היש דברים בגו? [ליצירה]
- [ליצירה] אני ממש אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] * דרך נאה מאד לתאר את ענוותנותו של שאול. ישכוי"ח. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה , אם כי קצת סתום ... אפשר הסבר ? [ליצירה]
- [ליצירה] אז בסוף כן מצאת מלוכה... סו. וזה העיקר, בעצם. וזו מלוכה חפה מכל תיפאורה, ופנימית ואמיתית הרבה יותר. [ליצירה]
- [ליצירה] ילדוניש מסכימה שהסיום מהיר אבל לא הייתה לי ממש ברירה לאור מגבלת ה- מקסימום 500 מילים. ו-אה, אתה לא רואה פה הפי אנד? :))) [ליצירה]
- [ליצירה] * ממה שהבנתי, המילון לא אמר שהשיר צריך להיות מחורז. הוא אמר שיש לו בעיה עם החריזה שכבר נבחרה (כי ברור שנעשה כאן נסיון לחרוז ולא לחמוק מחריזה). בעיני זה היה נחמד- אבל מעט חסר ליטוש. [ליצירה]
- [ליצירה] :) משעמם? סבתוש, תלוי עם מי. ולגבי הסאלן של המסומן/ת בשאלה: צודק/ת. אבל אני מחזיקה בדיעה שבדייטים נותנים לשיחה לזרום כשמתוכה אנחנו מבינים מי עומד מולנו. לא מתוך להגנות בלתי פוסקת של העומד ממול, שמלווה בציוני "אני" גאים. לספר על עצמך תמיד כדאי. צריך לדעת איך. סו, יועצת נישואין שהולכת יחפה :))) [ליצירה]
- [ליצירה] אמממ היי זר בתוכם... אין ממה להזהר :) תקרא את חלק ב'. [ליצירה]
- [ליצירה] ברוך הבא... :) זה יפה ועדין הלידה של הבת... מקסים לקרוא. [ליצירה]
- [ליצירה] * יפהפה. י פ ה פ ה. היישר לאהובים. [ליצירה]
- [ליצירה] פלגיאטיזם באתר? לא לא... בנימין יקירי, יש לי את הספר "עיגולי השמחה של דסי" שאכן כתב דוד בן יוסף. ונכון יש בכריכה תמונה שלה עם כובע פרחוני (שמסתיר את מה שעושה לשיער טיפול כימותראפי) וברקע שדה חמניות. כשראיתי את היצירה של גוגוק (והיא של גוגוק) הבנתי דווקא שהוא החליט לקרוא ליצירה עיגול של שמחה - מתוך היכרות עם הקטע אותו כתבה דסי, שמהווה כותרת לספר. חמניות- הן אכן עיגולי שמחה ומסמלות אושר ובריאות. אז גוגוק צילם חמניה כזאת וקרא לה בשם הזה- אולי מתוך השראה שקיבל מהספר. אולי לא. אבל הצילום- בהחלט שלו. מה, כבר אי אפשר לצלם חמניות כי מישהו עשה את זה? אי אפשר לצייר חמניות כי ואן גוך היה פה קודם? אני חושבת שמגיעה לגוגוק התנצלות. סוערה. [ליצירה]
- [ליצירה] כרגיל... קסום. אתה אשף המילה הכתובה, ילד. אשף. [ליצירה]
- [ליצירה] :) קבלי נשיקית, ילדה יפה. מאושרת לראות שאת כאן. סו. [ליצירה]
- [ליצירה] היי, אתה אולי תסביר לי איך זה שאני לא מבינה קטעי משפטים לאורך כל היצירה הנ"ל ואחרות שלך- וזה עובר את המסך הפרטי שלי? ממממ? רק תסביר לי, איך? ותסביר לי את זה ככה, שאבין... זאת שקראו לה בקפה שהיא לא תתחתן עם תימני... [ליצירה]
תגובות