אל תהיי לי אשת רוח
הרוח סובב והולך ועל סביבותיו שב הרוח
לא אשת שמיים פתוחים
האינך רואה, מתחת
אדמה צחיחה ורוחות מדבר חוליות?
כנפי שחר
-
"אֶשָּׂא כַנְפֵי-שָׁחַר אֶשְׁכְּנָה בְּאַחֲרִית יָם: גַּם-שָׁם יָדְךָ תַנְחֵנִי וְתֹאחֲזֵנִי יְמִינֶךָ" (תהלים קל"ט)
ילידת 83
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] "הרוח סובב והולך ועל סביבותיו שב הרוח" - איזה יופי של משפט. והרוח שב גם בשורה האחרונה... אני לא יכולה להגיד בוודאות שהבנתי את השיר, אבל בפירוש נהניתי ממנו. פורים שמח! [ליצירה]
- [ליצירה] תת הכרה - המשפט לא שלי, הוא שבוץ מקוהלת !!! [ליצירה]
- [ליצירה] כדי לא לגמד את הקטע, לא אתן את הפירוש שלי. די בכך שאהבתי את כתיבתך, המסיימת בשורה ניצחַת. [ליצירה]
- [ליצירה] פשוט.נעים ונהדר. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה מעביר את התחושה (: [ליצירה]
- [ליצירה] אני לא חושבת שהשורה על "מדממת ריבה" כל כך טובה לילדים. (ילדים רגישים לא יגעו אח"כ בסופגניה!) [ליצירה]
- [ליצירה] יפה. מאוד פורימי, ומעביר את הרעיון של "ונהפוך הוא" ועד דלא ידע - הרע והטוב כמראות, כשני צדדים של אותו דבר, כי הרי שורש הרע הוא ג"כ טוב... [ליצירה]
- [ליצירה] (אנחה) [ליצירה]
- [ליצירה] כולם פה דתל"שים, או שזה סתם נדמה לי? [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי בעיקר את השורה האחרונה - מתוק!! [ליצירה]
- [ליצירה] אבנר, אני כל כך מאחלת לך, ובטוחה, שתצליח לפרוץ את החומות האלה, שתצליח לחוות את הזרימה הזאת, לצאת מהלילה הכל כך ארוך וקשה הזה -- לאור יום! כל כך רוצה להיות איתך בזה, לחזק אותך! מאחלת לך המון אהבה ואור בזרימה חופשית!! [ליצירה]
- [ליצירה] לדעתי לא יתכן שהכותב התכוון לדבריו ברצינות. כלומר, לא נראה לי שמישהו עוד מסוגל להיות מספיק רדוד, סטיגמטי, ומיושן בדעותיו כדי לכתוב משהו כזה ברצינות. לדעתי מדובר בביקורת צינית על השובניסטים, או לחילופין בסתם פרובוקציה לשם שעשוע. [ליצירה]
- [ליצירה] "כתבו לכם את השירה הזאת" - התורה נקראת שירה. [ליצירה]
- [ליצירה] (אחרי קצת מחשבה:) מעניין אם זה חייב להיות ככה. הנרקיסיזם הזה שמאפיין "אומנים": "אני ארשה לעצמי להתמוטט, להתפרץ, להתנפץ, לשקוע, כי אני מיוחד - אני אומן אני. יש לי מצבי הרוח המקודשים שלי . שבד"כ באים עם המוזה הקדושה שלי. אשתי יקירתי, את צריכה להבין את זה - סך הכל התחתנת עם *אומן*, משורר, לא סתם אדם. זה מחייב. וודאי תהיי אסירת תודה לי שאני מקריב אותך, והורס אותי, בשם ה"אומנות"!" ובקשר לילד - קראתי ספר שקוראים לו "הדרמה של הילד המחונן", שמדבר על הטרגדיה האישית של ילדים רגישים וחכמים שמפנימים מאוד את הציפיות מהם וממלאים אותם בדייקנות, ותוך כדי כל מאבדים את עצמם. ומשלמים את המחיר בהמשך החיים, בגדול... [ליצירה]
תגובות