"הרוח סובב והולך ועל סביבותיו שב הרוח" - איזה יופי של משפט. והרוח שב גם בשורה האחרונה... אני לא יכולה להגיד בוודאות שהבנתי את השיר, אבל בפירוש נהניתי ממנו. פורים שמח!
[ליצירה]
"הרוח סובב והולך ועל סביבותיו שב הרוח" - איזה יופי של משפט. והרוח שב גם בשורה האחרונה... אני לא יכולה להגיד בוודאות שהבנתי את השיר, אבל בפירוש נהניתי ממנו. פורים שמח!
[ליצירה]
שתי השורות האחרונות פשוט גדולות -
"אנחנו אוסף טרמפיסטים
וכל העולם כולו גשר" -
הנסיון המתמיד ליצור גשר בין כל האורחים המזדמנים שאנחנו בעולם, עם כל השונות שלנו...
[ליצירה]
-
ואני דווקא לא אהבתי. האוירה הזאת של סתיו ודעיכה לא מתחברת לי כ"כ עם דמותו של יהונתן (אם כבר זה יותר מתאים לשאול)
ולרדף השיג: לא כל אהבה היא מינית, ודוד עצמו אמר "נפלאה אהבתך לי מאהבת נשים"
[ליצירה]
מקסים.
רגיש ויפה, ומאוד עדין. רק..אפשר כמה הערות?
א. איכשהו הדמות הנסיכית, הקסומה הזאת, לא כל כך מסתדרת לי עם "ד' 4" ותאורי בית-ספר. לא היה עדיף להשאיר אותה חסרת גיל וסביבה מוגדרים? הרי היא בעצם כ"כ על-זמנית ועל-גילית, הדמות הזאת.
ב. חוץ מזה, לפעמים הפריעה לי קצת המליציות של השפה, נגיד - העדר מילת היחס "את" (כמו ב-"אך יותר מכל אזכור עיניה"), או מילים כמו "שוקטה" או "פסקה לבוא"(לביה"ס) במקום "הפסיקה" וכאלה. אולי זו שאלה של טעם, אבל לי זה נראה קצת מלאכותי. נראה לי שאיפושהו צריך למצוא את האיזון הזה - עד איזה גבול השפה הגבוהה-יותר מיפה, ומאיזה גבול זה כבר מלאכותי. (אני יודעת שזה קשה...)
[ליצירה]
מעניין ויפה.
בבית הראשון, את דוממת בגלל שהכנסת הרבה מדי לתוך הקופסה, חלקים גדגולים מדי של עצמך שנעלת מעצמך? או בגלל שנחנקת מהצורך להחביא כ"כ הרבה?
אהבתי את הניגוד בין הקופסא ההולמת ובינך הדוממת...
[ליצירה]
לא הבנתי בכלל מה זה אמור להביע - אם יש כאן אירוניה היא מאוד נסתרת... זה טריק שמיועד למשוך תשומת לב? אולי גם אני אעשה ככה, זה הרבה יותר קל מלכתוב שירים!
[ליצירה]
- ואני תפילה שידיין אפשר להציל. גם עכשיו, ברגע האחרון. שהחרב החדה תושב לנדן (ותושלך למצולות). שלא נתנסה בנסיון הכל כך מר הזה!... הלוואי שאף יהודי לא יצטרך לעקור ואף יהודי לא יעקר! ה' תרחם!!!
quetiapine dosage for sleep asser.nl quetiapine overdose amount
תגובות