אל תהיי לי אשת רוח
הרוח סובב והולך ועל סביבותיו שב הרוח
לא אשת שמיים פתוחים
האינך רואה, מתחת
אדמה צחיחה ורוחות מדבר חוליות?
כנפי שחר
-
"אֶשָּׂא כַנְפֵי-שָׁחַר אֶשְׁכְּנָה בְּאַחֲרִית יָם: גַּם-שָׁם יָדְךָ תַנְחֵנִי וְתֹאחֲזֵנִי יְמִינֶךָ" (תהלים קל"ט)
ילידת 83
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] "הרוח סובב והולך ועל סביבותיו שב הרוח" - איזה יופי של משפט. והרוח שב גם בשורה האחרונה... אני לא יכולה להגיד בוודאות שהבנתי את השיר, אבל בפירוש נהניתי ממנו. פורים שמח! [ליצירה]
- [ליצירה] תת הכרה - המשפט לא שלי, הוא שבוץ מקוהלת !!! [ליצירה]
- [ליצירה] כדי לא לגמד את הקטע, לא אתן את הפירוש שלי. די בכך שאהבתי את כתיבתך, המסיימת בשורה ניצחַת. [ליצירה]
- [ליצירה] פשוט.נעים ונהדר. [ליצירה]
- [ליצירה] ... ובבית הראשון יש "ברית קדושה"? - יש כאן גילוי, התלהבות,שפע, תשוקה, סחרור, אבל לא ראיתי כאן שום ברית. בכלל, זה לא תיאור של קשר שנרקם. בברית צריכים להיות שני צדדים, וכאן יש צד אחד - הצד של הדובר. הזמורות "משתחוות לפניו", שוטחות לפניו את יבולן, מתרפסות לגמרי, נותנות לו לרמוס בכובד נעליו את אשכולותיהן. אני לגמרי לא אופתע אם כך השועל מהשיר השני רואה את הגפן כשהוא שם. כלומר, באגוצנטריות של מי שבטוח שכל הכרם לא נברא אלא בשבילו [ליצירה]
- [ליצירה] הפער בין השירה לבין החיים. באמת היצירה הנפלאה ביותר היא יצירה של חיים... [ליצירה]
- [ליצירה] תצלום יפיפה. רק הכותרת... [ליצירה]
- [ליצירה] אוי... [ליצירה]
- [ליצירה] וואלה בלשון חז"ל הרחם אכן נקרא "קבר".. הרעיון דווקא יכול להיות יפה, לעורר רגש, וחבל שהכתיבה לא מושקעת... [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי! רק חבל שהסגרת את הסוף בכותרת - היה עדיף לתת לנו לגלות לבד את הפואנטה... (וגם לא לסווג את זה ב"שיר בדיחה", כי הסיווג הורס את הבדיחה!) [ליצירה]
- [ליצירה] זה ממש ממש נכון! הרבה פעמים עדיף צעקות חמות משתיקה קרה! [ליצירה]
- [ליצירה] עדין ויפה. אני אוהבת את הרגישות והעדינות שבשיר הזה, את האמפתיה... משחקי המילים גם נחמדים. יו"נ [ליצירה]
- [ליצירה] שיר יפה. לדעתי החריזה בהחלט מוסיפה, הופכת אותו לזורם יותר ויותר "קל לעיכול" סוגשל. [ליצירה]
- [ליצירה] בוא לא נקפוץ בוא לא נקפוץ, מנחם, בוא לא נקפוץ. ואולי האינסוף שבין 1 ל-2 יותר גדול מהאינסוף של שמעל למליארד? (אני לא מבינה בזה,תשאל את החתול...) וגם אם לא - הוא בטוח יותר איכותי. אולי מוטב שנשכיל למצוא את האניגבול בינות לגבולות חיינו, במקום לנפץ אותם ולהשאר עם המון רסיסי זכוכית בכל הגוף? - כי הניפוץ הזה הוא לא התשובה, זה לא אמיתי וזה לא בוגר. שמעת פעם על "אורות דתוהו בכלים דתיקון? - האנרגיה הזאת שרוצה לפרוץ ולשבור את כל הגבולות, זאת אנרגית חיים *עצומה* - כוחות של תוהו, שברגע שיבואו לידי ביטוי בצורה מתוקנת, (כלים דתיקון) *בתוך* מסגרת ה"חלון" (-או מה שזה לא יהיה), יפעלו המון טוב בעולם! לשבור ת'חלון זה קל מדי, קל מדי... 'סתכל, הנה כל העולם עושה את זה, מנחם. מה יוצא מזה חוץ מבלבול? ודרך אגב - גם לארון היו גבולות משלו - ע"ע "פרץ עוזה"... [ליצירה]
תגובות