[ליצירה]
באמת, כתוב בספר התניא: "ולכן כל מעשה עולם הזה קשים ורעים והרשעים גוברים בו, כמו שכתוב בעץ חיים שער מ"ב סוף פרק ד."
זה עולם הקליפות והסטרא אחרא, עולם שמצד עצמו מעלים על הקדושה - על הטוב האלוקי.
ואני חושבת שהחוויה הקשה שתוארה כאן כחווית הקיום האנושי, העלוב המוגבל והמקולל במוות ובמודעות לו - היא בסה"כ מאוד אמיתית.
אבל בכלופן, אני לא הייתי נותנת יותר מדי צל"שים לשיר: זה קל מדי לכתוב שירים שמתריסים ומביעים מחאה וכעס. אירוניה מרה זה דבר אופנתי. במיוחד כשהיא מופנה נגד אלוקים, ולא מסתכנים בלהרגיז אף אחד.
[ליצירה]
תודה על התגובות! ניצן - לא רציתי ללכת מסביב, רציתי למסור הרגשה מדוייקת. אבל השומן הוא ממילא לא האישו, אלא התיעוב העצמי וההרגשה ש"אין לי זכות לתפוס מקום". anyway תודה.