הטרחת עט
בזבוז מילים
כתיבה לבטלה
כך כותבים הכל, במחילה
ואותי תוקפת חלחלה.
בעז דרומי
-
...סרפד ותה ורוח הקדים.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] נהדר! [ליצירה]
- [ליצירה] שפוך חמתך לא לבטלה לא לחלחלה כן למחילה כן למילה טובה! [ליצירה]
- [ליצירה] חח במקרה שלך, אי אפשר להגיד שזה סתם להטריח את העט, וסתם לבזבז מילים, ובטח ובטח; שזו לא כתיבה לבטלה! אתה כותב נפלא, ליתוש. [ליצירה]
- [ליצירה] אני חייב לך תגובה המילה ה 10 אומרת הכל. בדקתי. אל תשאר בתוכה. [ליצירה]
- [ליצירה] שכויח לך. [ליצירה]
- [ליצירה] הקורא בראש - חשוב עליו כשאתה בא להעביר רעיון בשיר-תמונה המשל או המטאפורה חייבים להיות נעימים לקורא, אלא אם כן מטרתך לגרום לו סלידה. גם המילה 'מגלצ'ות' לא ראויה בעניי לשיר. מנהרות בנחיריים לרוב בני האדם זה יגרום דחיה וגועל מידי- לי למשל. [ליצירה]
- [ליצירה] אם אתה מוצא את הנסיך הקטן על תשכח לספר לו שתשע ושלוש עשרה ושש... גן שעשועים. [ליצירה]
- [ליצירה] מעולה! תמצתי עמוק וקולע. מרגישים בשיר את התפתחות הקשר שנבנה נדבך אחר נדבך, ומתבסס ומעמיק אם כל הזהויות בשווה, עד לאחד. [ליצירה]
- [ליצירה] קיטונות- מה זה? בעצם סוף העולם כהתחלה לעולם טוב יותר או שלא הבנתי כלום. [ליצירה]
- [ליצירה] השירים שלך נדירים בפשטותם ואמתיותם. קראתי והרגשתי כמי שזורם במחשבותך. [ליצירה]
- [ליצירה] האם נקודות התורפה תוקנו. [ליצירה]
- [ליצירה] חשוב מאוד [ליצירה]
- [ליצירה] מזכיר לי שירי זלדה ככה: בבית הראשון המילה דם בוטה. (מילים כאלה אם מפזרים על ימין ועל שמאל מאבדים מעוצמתם) כאן תחליפי אותה. חולות זכוכית - אהבתי !!! חץ נושך? את מפנטזת, אבל מותר לך. כדאי שתפרידי בבית האחרון בין 'עורב' שורה 4 ל 'אך'. את חוזרת הרבה על ה"לו רק" וזה מצויין. ("ו-לו רק" ה ו' ממש במקום) בשיר כזה אין כמעט מקום לדיוקים. בקשר למה שאמרה תחיה(?) אז משוררים של היום לא יותר חופשיים. בכלל לא. אני משוכנע שריה"ל היה נשאר משורר גדול גם בתקופתנו אנו, המודנית. כמוהו שאר אבירי השירה, כותבי החרוזים, המשקלים והכבולים בכללי שירתם למניהם. להפך נראה אותך, אותי וכל כותב מודרני כזה או אחר כותבים כמוהם... רק אז תוכלי לדעת שכתיבתך מודרנית ומשוחררת באמת. (למרות שזה לא מחייב) כותב מודרני היום - טוב עדיף לא לדבר. [ליצירה]
- [ליצירה] מעט נחמה יפה, יפה מאוד-מאוד. אכן לארץ קשה לא פחות. היא לא הקיאה אותנו הפעם . לא הפעם. למרות שהשאלה בסוגריים (וצדקת כששמת אותה בסוגריים) מתישבת עם לבי היא נשמעת לי יותר רטורית: "ושבו בנים לגבולם?" אני אפילו לא בטוח למי זה מופנה לנו, להשם, לארץ??? אולי כל-אחד צריך לענות לעצמו. אני נשבע בשם השם אדוני צבאות לשוב לחבל קטיף! ושבו בנים לגבולם. שלום על ישראל. [ליצירה]
תגובות