שתי אזנייך השעירות
תמונת שעווה האוטמת
את מוחך
בלונה פארק
של עור ותוף וחושך
מחליקים אל תוך ראשך
המתפוצץ
הנקרע משירך.
(שיר מקסים כתבתי, הא?)
ועכשיו תגובה: השיר שלך די נחמד (אם כי לא כמו שלי), אבל למה נחיריים? :)
בעז דרומי14/6/2005 21:11:45 הקורא בראש - חשוב עליו
כשאתה בא להעביר רעיון בשיר-תמונה המשל או המטאפורה חייבים להיות נעימים לקורא, אלא אם
כן מטרתך לגרום לו סלידה. גם המילה 'מגלצ'ות' לא ראויה בעניי לשיר. מנהרות בנחיריים לרוב בני האדם
זה יגרום דחיה וגועל מידי- לי למשל.
[ליצירה]
שתי אזנייך השעירות
תמונת שעווה האוטמת
את מוחך
בלונה פארק
של עור ותוף וחושך
מחליקים אל תוך ראשך
המתפוצץ
הנקרע משירך.
(שיר מקסים כתבתי, הא?)
ועכשיו תגובה: השיר שלך די נחמד (אם כי לא כמו שלי), אבל למה נחיריים? :)
[ליצירה]
הקורא בראש - חשוב עליו
כשאתה בא להעביר רעיון בשיר-תמונה המשל או המטאפורה חייבים להיות נעימים לקורא, אלא אם
כן מטרתך לגרום לו סלידה. גם המילה 'מגלצ'ות' לא ראויה בעניי לשיר. מנהרות בנחיריים לרוב בני האדם
זה יגרום דחיה וגועל מידי- לי למשל.
[ליצירה]
טוב מתוקים, לא יודע מה להגיד, אבל לא הצלחתי לרדת לסוף דעתן של חלק מהתגובות.
מה הבעיה באינגבול? הקפיצה היא כמובן מטאפורית אל עבר הריקוד הפרוע, אל עבר השפה הלא כתובה שפת השוליים, אל עבר חופש שנמצא מחוץ למסגרת (החלון). אבל בעיני דוד, מיכל תמיד נמצאת בתוך מסגרת החלון -ממנה היא נשקפת.
לא בדקתי אם המשמעויות האלה נשמרות בכתוב לאורך זמן אבל זו התחושה שלי מהתיאור הזה.
אגב הנה הביטוי הראשוני להבנה הזו (מפיו של יצחק גור)
http://www.tzura.co.il/tshsd/yezira.asp?codyezira=12043&code=28
[ליצירה]
*
מצטרף לאמור בתגובת מאיר.
אגב לא ידעתי סמאדהי מהו. וכך מצאתי
סמאדהי: מצב של תודעת - על שנוצר עקב מדיטציה עמוקה, שבה המבקש מתאחד עם מושא המדיטציה שלו.
תגובות