[ליצירה]
קשה לי להחליט מה אני אוהבת יותר,
את פרי יצירתך או את התגובות שאחרי,
אני מניחה שכל אחד בפני עצמו ובדרכו אהוב עלי מאוד.
ואתה יודע מה? אם הייתי אני בחלומי מגיעה לדרך פרויד, בודאות זה היה מסתיים רע מכך.
אך בחרתי לי דרכים חלופיות ומאז, הנפילה משיא לשפל, כמוה כדאיה קסומה, ובתופעת הפוסט התרסקות, אני נלחמת בנשק האהבה.
[ליצירה]
[ליצירה]
נו נו נו אל תגרמו לפילוסופית שבי לצאת. מאוחר מידי. שייקה יקירי,השמש לעולם לא שוקעת באופן מוחלט. היא שוקעת רק ביחס אלי האינדבידואל. אבל חרוצה שכמותה, זורחת במקום אחר. כך גם האהבה שלך, היא תמיד קיימת לעולם לא שוקעת. לפעמים היא בלפלנד. אבל תמיד עובדת וסובבת. וחוץ מזה אני הכי הכי אוהבת בשקיעות ואחר כך. לא לא גם בזריחות. לא, תמיד. אבל במיוחד בשקיעות ואחר כך....
[ליצירה]
האמת נתנאל, שאם היית מעט יותר מתוחכם במשחקך, אולי הייתי קונה אותך. אבל הצלחת להגיע למקסימום משחק של בלון נפוח (פשוט כי לא היה נעים להשתמש במילה פלוץ) אז נכון, גם זו בחירה ואמנות, (לשחק), אבל לפני שאתה עולה על הבמה, שים לב שאתה בקיא בטקסט ולך עם הדמות שלך באמינות. הדבר שהכי ממרגיז את הצופה, זו דמות לא אמינה. ולא, אפילו בתור בלון נפוח לא הלכת עד הסוף. מה שכן, לפחות נראה שאתה נהנה מזה וזה גם חלק חשוב בתור שחקן. אז עכשיו תגיב גם על ההודעה שלי בצורה משתלחת עם ניסיון הסתרה לכך שאתה מעוניין לפגוע ונקום אלא שלאחר שורות אלה תחליט שבתור פרנציפ אתה לא מגיב כי אני לא שווה תגובה, עזוב ת'סרט. אני לא נכנסת למעגל האווירי המאיים להתפוצץ ולהשאיר אחריו יריעות גומי בלונים פזורות במסכנות על הקרקע .
נקודה למחשבה.
בידידות, כיסוף.
תגובות