אמרת לי, שכשאני צורח עליך, זו ממש אלימות מילולית ואני אומר, ששתיקתך עלולה להרוג. |
כיסוף וכישוף
-
איזה פלא טומן בחובו הרגע הבא?
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] משפט חזק! ומעורר מחשבה! [ליצירה]
- [ליצירה] זה פשוט מזכיר לי דיסק מעולה של kings of convinience שקוראים לו quit is the new loud.אני מקווה שאייתתי נכון.יפה,חזק וכל-כך כל-כך מוכר. [ליצירה]
- [ליצירה] זה ממש ממש נכון! הרבה פעמים עדיף צעקות חמות משתיקה קרה! [ליצירה]
- [ליצירה] צודקת! [ליצירה]
- [ליצירה] חזק... [ליצירה]
- [ליצירה] מוכר (: [ליצירה]
- [ליצירה] עויין משהו.. עשה לי קצת כאב בטן, ובניגוד להרבה יצירות כאן, הפעם כאב הבטן לא כייף... [ליצירה]
- [ליצירה] אני לא יודעת אם זה אכן כך גיתית, "נהירים לנו מאשר להם" אני חושבת שזה בעיני המתבונן, קורה שאנשים לא מבינים אחד את השניה ואף חמור מכך, לא מצליחים להתבטא. נכון, כתבתי את זה בלשוני (נקבה) אך זה בהחלט יכול להיות רלוונטי גם לצד השני. [ליצירה]
- [ליצירה] אאוצ'. כן, כן, אני לא מתעלמת מהעובדה שזה כתוב כל כך יפה אבל אאוצ', זה צובט. [ליצירה]
- [ליצירה] כואב בשקט... כל כך נוגע! יש בך קסם... [ליצירה]
- [ליצירה] ניקדתי. בתקווה שעכשיו ברור יותר... תודה שייקה. :) [ליצירה]
- [ליצירה] :) קשה להפסיק לחייך! יפה לכם כולכם, באמת! וכן אלמונית יקרה, מבורך בואך לאתר. מה שמביא אותי לחשוב על הברכה "ברוכה הבאה" בזכותך אני מבינה כמה היא יפה, אכן ברוכה. תודה! [ליצירה]
- [ליצירה] ערוגה, תודה גדולה. ילד, אינסוף תודות. זה יפהפה וכל כך נוגע. [ליצירה]
- [ליצירה] ראשית, תודה על התגובות, ושוב איה אני מסכימה עם דברייך, עדיין לא מסתדר לי. אני חושבת שמשהו ב"מתאדה" לא נכון לי וכל כך לא מעביר את הרגשתי... אני צריכה לחשוב על זה עוד. [ליצירה]
- [ליצירה] תרשי לי זהירות שביר לחרוג ממנהגי (שלרוב מקבל את תגובותיך בשתיקת הבנה והסכמה קלה) הפעם אני בוחרת בלהגיב, אולי אפילו לחלוק. (בנחרצות..) "כשהלב פועם לו מסתובב, מתגלגל, רוכב תחת אצבעותיי" את באמת לא מכירה את ההרגשה הזו, בה מרוב ציפיה, כמיהה, השתוקקות, עומס רגש, הלב כמו מקבל חיים משל עצמו, משתלט בברוטליות על כל ישותך, עושה בך כרצונו ללא כל יכולת שליטה ולו הבסיסית ביותר?.... "יורה את שאריות ביטחוני העצמי ומפספס" גם את זה קשה לי להאמין שלא חווית אף פעם, זה משהו בסגנון "הצ'אנס האחרון", כמו תגובת נרדף שהגיע למלכוד ולדרך ללא מוצא, זה לנסות ללכת על כל הקופה כמו מתאבד שיעי, ולא משנה מה תהיינה התוצאות, יריות אחרונות של נסיונות בשם איזשהו כח עלום קיים/לא קיים עמוק בפנים... ועכשיו למה שצרם לי ביותר- "אתה מוכר" מוכר? אני חושבת שיש כאן מצד שי חשיפת רגשות בצורה כל כך חזקה ואפילו די יוצאת דופן ונדירה, "מוכר" זה נשמע לי יותר ניסיון שכנוע למשהו שה"משכנע" לא בדיוק מאמין בו בעצמו או מבין אותו לעומק. כאן אין כאן ולו צל של "מכירה" בעיני. יש כאן שיתוף די מקסים, וכן, הוא מצליח לעבור ורק בגלל שהוא כל כך אמיתי. והכי הכי חשוב (ושי, תפנים!) בשום פנים ואופן, אבל בשום פנים ואופן, (מספק נחרץ מצדי?) שלא תעז "לקפוץ" שפה. זה מה שעושה את סגנון הכתיבה הנוכחי כל כך מיוחד, הפשטות שבו, המילים הכל כך אנושיות, הלא מתיימרות, המקום האמיתי הזה שיודע להפוך גם מילים פשוטות לצרור יקר, השילוב בין אמת לרגש שלעולם לא יכול להוליד מילה זולה. היכולת שלי כקורא להתחבר לדברים בלי לפצח קודם את הצופן הגנטי... פשטות מבורכת. אני מאוד אוהבת אותו. גם את יתר האחרונים שלך שי. תם טקס מגילת העצמאות. כיסוף. [ליצירה]
- [ליצירה] שברירי ויפה. רק תהיתי לגבי השורה האחת לפני אחרונה. אחר? זה מה שאמור להיות כתוב שם? [ליצירה]
תגובות