[ליצירה]
מוטב מאוחר מלעולם לא
מקוה שעדיין רלוונטי להגיב, אחרי שנה וחצי (מה לעשות שאני חדשה פה):
(טוב, אני לא אכתוב לך כלום על הכתיבה שלך, כי את זה אתה יודע לבד) אבל בקשר לגשרים - מישהו שאל אותך שם למטה מה משמעות שריפת הגשרים, וענית לו משהו על ניתוק העבר. זאת המשמעות הרגילה של "לשרוף את הגשר", אבל כאן נראה לי שיש משהו נוסף -
כי נראה לי שבסיפור הזה הגשרים הם סמל אירוני, הם אנטי-גשרים, תחליפי- גשר, גשר שנכשל... דוידי לא הצליח לבנות את הגשר בינו לבין העולם,לבין אנשים אחרים,בין החומר לרוח, אפילו בין החלקים השונים של עצמו (וגם מחלת הנפש שלו מתאפיינת במעבר בין קטבים קיצוניים...) רצה להשתמש בסיגל כגשר אך הפער היה גדול מדי. הגשרים שבנה היו עדויות לחסרונם של גשרים אמיתיים (וכשאבא שלו שורף אותם, הוא בעצם שורף את האנטי-גשרים, אולי מתחרט על שלא השכיל לבנות עם בנו גשרים אמיתיים במקומם).
נ.ב. בדקת עם מישהו מקצועי עם התסמינים שתוארו אכן מאפיינים "מאניה-דיפרסיה" (לאן נעלמה ה"מאניה")?
[ליצירה]
מאוד יפה, לדעתי. אני אוהבת במיוחד את הבית הלפני-אחרון. "אני עכשיו הפסק של טהרה"... דימוי יפה. (אני אף פעם לא הייתי חושבת ככה על הפסק טהרה...)
השיר מדבר ממקום של שלוה פנימית שנקנתה לאחר יסורים, מן בשלות ובגרות כזאת. תצליחי!
ישועות ונחמות
[ליצירה]
לא נראה לי ששימוש בטכנולוגיה שלא היתה קיימת או נפוצה כשהיו צעירים, זה עניין כל כך חמור רציני וכואב שמצדיק את שם השיר, או את 2 השורות האחרונות. או את השיר כולו, אם כבר...
[ליצירה]
ואולי דווקא יש פה אמירה - אולי על איך שאדם יכול להיות שבוי בדימוי שהוא ברא לעצמו, ולהכנע לו, ולפגוע בעצמו ובאחרים, גם כשהוא רואה איך אפשר אחרת...
תגובות