כשהרגשת לא טוב כולם רצו אליך עם מדחום.
אילו מדדו פחות ונתנו יותר.
כנפי שחר
-
"אֶשָּׂא כַנְפֵי-שָׁחַר אֶשְׁכְּנָה בְּאַחֲרִית יָם: גַּם-שָׁם יָדְךָ תַנְחֵנִי וְתֹאחֲזֵנִי יְמִינֶךָ" (תהלים קל"ט)
ילידת 83
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אהם... אהבתי את הקצב [ליצירה]
- [ליצירה] תודה לך גם על הקטע הזה. זה כל כך אמיתי. זה מן יצר הרע כזה שמזהה את כל מה שיכול לקדם אותנו באמת, ודווקא שם מרפה את ידינו או מקשה את עורפנו. אני גם מכירה את זה (רק בצורה קצת שונה מאיך שזה אצלך) [ליצירה]
- [ליצירה] משובח! "ללקק את האצבעות"! [ליצירה]
- [ליצירה] לא הבנתי עד הסוף מי זאת "היא", אבל טוב שהיו בך הכוחות להשתחרר מחיבוק המוות שלה... [ליצירה]
- [ליצירה] נראה לי שיש כאן רמזים לדברים אישיים שמי שלא מכיר את חייך הפרטיים לא יבין. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו, מדהים! את ממש תופסת אותו בתנועת הפיתול המהירה. יש בזה מן האפקט של תעתוע מדבר... גדול! [ליצירה]
- [ליצירה] בקשר ל"תמיד אבל תמיד" - יש לזה משמעות, שנובעת מהאינפלציה בשפה. המילה "תמיד" לבד כבר אינה חזקה מספיק כדי להעביר את מלוא המשמעות שהכותב מרגיש בה, ולכן הוא אומר "תמיד", "אבל" לא כמו שאתה תבין את זה על פי השימוש הרגיל במילה תמיד, אלא - "תמיד", במלוא המובן והעוצמה של המילה. - לדעתי אין סיבה לא להשתמש בזה גם כאן. [ליצירה]
- [ליצירה] אני לא מצטרפת לשבחי קודמי. כל קיטונות הבוז הכעס המרירות - הארס שאתה שופך על הקוראים עשו לי רע מאוד. אני תמהה על כל אותם ששיבחו את היצירה, איך הם כהי רגשות במידה שמאפשרת להם להנות מהאלימות המילולית הזאת?... פרט לכך, הסוף לא אמין. לכל אורך ה"יצירה" המספר מתאר בגוף שלישי את "כל אותם נכים שלמענם תוכנן היום", ולבסוף מסתבר שהוא אחד מהם? - אבל אחד מהם לא היה מתבטא כך. אלא אם כן זה מישהו שרק עכשיו נפגע התאונה וכדו', והוא עובר שלב של כעס עצום. אבל האירוע המתואר היה עבור ילדי CP וכאלה, שסובלים נכות זו משחר חייהם. אדם לא היה עומד בעוצמה כזאת של כעס כל החיים! בקיצור: גם גועל-נפש מרעיל, וגם לא אמין. ותודה לילד על ההמלצה. [ליצירה]
- [ליצירה] כל כך יפה וכל כך נכון! סופסוף מישהו כותב שיר לא על כאב... [ליצירה]
- [ליצירה] שנון! [ליצירה]
תגובות