נאבק על נפשו עם נפשו,
כל עוד נפשו בו
וכשראיתם אותו שותת דם
בטח חשבתם
שזאת אחת היצירות הבכלל-לא-רעות
שקראתם
בזמן האחרון
כנפי שחר
-
"אֶשָּׂא כַנְפֵי-שָׁחַר אֶשְׁכְּנָה בְּאַחֲרִית יָם: גַּם-שָׁם יָדְךָ תַנְחֵנִי וְתֹאחֲזֵנִי יְמִינֶךָ" (תהלים קל"ט)
ילידת 83
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] תודה [ליצירה]
- [ליצירה] נראה לי שזה יותר מתאים ל"הרהור" מל"שירה", ולגבי התוכן, רצ"ב אנחה... [ליצירה]
- [ליצירה] יפה מאוד! הבעת הפנים שלה מעניינת - יש בה משהו מההעזה וההתרסה, אבל העיניים רציניות, מביעות מעין בגרות של מי שעבר דברים קשים בחיים. יש לה כח ומשיכה, לאישה הזאת. יפה לך! [ליצירה]
- [ליצירה] פשוט מקסים!! [ליצירה]
- [ליצירה] הלואי שאזכה גם אני לחיות כך. סומסום, להיות "בועה" זה לא אומר חוסר פעילות. זה אומר חוסר *אגו*, ופעילות לשם שמיים... תאחלו לי שאזכה!! [ליצירה]
- [ליצירה] איזו יפה ומפתיעה השורה האחרונה. נכון - החיטוט העצמי הזה כל כך לא בריא. מטחלת לך שתחווי את החיים עד תום. [ליצירה]
- [ליצירה] הנעליים מגיחות מתוך ענן ערפל או עשן. אחת שמוטה מאחור,נכנעה. אחת נראית כאילו היא עדיין מחוברת לרגל, שנמצאת באמצע מרוצה מכל הסיוט הזה. אני לא יודעת על מה היא דורכת אבל זה נראה לי כמו שפריצים של דם. ההיא שאלה ה"נעליים שלה", מתה לרוץ ולהחלץ מתוך עולם שלכאב וסבל ! [ליצירה]
- [ליצירה] זה מעביר יפה את התחושה. [ליצירה]
- [ליצירה] יש לי הרגשה שניסית בשיר הזה להביע את מה שהוא מעבר למילים - או לפני המילים. אם לא השורה "צעקה ברקות" הייתי אולי יכולה לזהות את ההד בעצמי שעונה לתחושות שציירת. הצעקה הזאת מפריעה לי. בכל אופן, אהבתי את ה"לרחם חומרים כהים\ שלא ניתן לנחמם" - כמו איזשהו כאב מאוד ראשוני. ואהבתי את כל צורת ההבעה. יפה לך. [ליצירה]
- [ליצירה] חזק! כתוב יפה [ליצירה]
תגובות