נאבק על נפשו עם נפשו,
כל עוד נפשו בו
וכשראיתם אותו שותת דם
בטח חשבתם
שזאת אחת היצירות הבכלל-לא-רעות
שקראתם
בזמן האחרון
כנפי שחר
-
"אֶשָּׂא כַנְפֵי-שָׁחַר אֶשְׁכְּנָה בְּאַחֲרִית יָם: גַּם-שָׁם יָדְךָ תַנְחֵנִי וְתֹאחֲזֵנִי יְמִינֶךָ" (תהלים קל"ט)
ילידת 83
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] חמוד, מצחיק! (אבל אולי אפשר לפתח יותר איכשהו, לא יודעת...) [ליצירה]
- [ליצירה] בקשר ל"תמיד אבל תמיד" - יש לזה משמעות, שנובעת מהאינפלציה בשפה. המילה "תמיד" לבד כבר אינה חזקה מספיק כדי להעביר את מלוא המשמעות שהכותב מרגיש בה, ולכן הוא אומר "תמיד", "אבל" לא כמו שאתה תבין את זה על פי השימוש הרגיל במילה תמיד, אלא - "תמיד", במלוא המובן והעוצמה של המילה. - לדעתי אין סיבה לא להשתמש בזה גם כאן. [ליצירה]
- [ליצירה] אה... נראה לי שהיא רצתה להציג קצת מחכמת החיים של השישיסטית או משהו. [ליצירה]
- [ליצירה] מעוז - אני מסכימה איתך, כש"לומדים על" באמת, כשיוצאים לטבע עם משקפת ורואים איך הפרפר בוקע, איך הוא מתעופף מפרח לפרח, איך הוא יונק את הצוף... או אפילו כשלומדים על האנטומיה שלו מאלבום, אבל במטרה לצאת אח"כ לטבע ולחוות אותו באמת, יותר טוב. אבל זה לא מה שעושים באקדמיה, לצערי... הרוב בבל"ת (לא הכל אמנם) וניפוח-שכל כאילו-מדעי. ונכון, אני לא באמת חושבת שהצעירים משתכנעים לבכר פרפרים מתים על חיים. כשכתבתי את זה התכוונתי יותר למרצים... [ליצירה]
- [ליצירה] "שותקים נאהב, כי לי ולך די בלי מילים, שהם לאלה אשר אינם יודעים לומר אחרת כמה יפה פורח הלילך" [ליצירה]
- [ליצירה] הדס - בסיפור הזה השתמשת בנוסחה מוכרת, של -אגדה אלגורית עם מסר כאילו-עמוק לחיים. אבל כדי להשתמש בנוסחה כזאת צריך שבאמת יהיה לך מה להגיד. וזהו - שאני לא כ"כ הבנתי את המסר: חד הקרן הציג את התיזה שהטוב מנצח את הרע מעצם היותו טוב, שהחיים מנצחים את המוות בעצם חיותם. המלכה לא קיבלה את זה משום שבכ"ז יש רע ויש מוות: יש חיה על החוף. והתשובה הסופית של חד הקרן, שבאה לתת כביכול נחמה כלשהי, היא ש"תמיד יהיה שם מישהו שיחכה לך" - איך זה קשור? א. הדייג לא חיכה לחד-הקרן, אלא היה זה חסד שזר העניק לזר. ו-ב. איך זה נותן נחמה אל מול החיה? במה מתנחמים, בכך שגם כשאנחנו שבורים ורצוצים עדיין ביכולתינו להעניק זה לזה? - אם זה המסר הוא לא מספיק ברור ואת לא מספיק מובילה אליו - לענ"ד. עוד עניין - הפתיחה: הפסקה הראשונהנותנת את הרושם שמדובר בסיפור על עוד צדף מיני רבים, שחיה אחת מיני רבות שברה אותו, כדבר שבשגרה, בלא רוע-לב מכוון. ואילו בהמשך הסיפור האירוע הקטן הזה הופך פתאום לסכנה שאורבת לכל חיות המים, והחיה התמימה של ההתחלה הופכת למפלצת אימתנית שיש למצוא "סוד" מיוחד כדי להלחם בה. לא ברור... אלה הדברים שהפריעו לי. ועם כל זה הכתיבה שלך יפה קסומה ונוגעת. כרגיל. כל טוב :) כנפי. [ליצירה]
- [ליצירה] לא הבנתי בכלל מה זה אמור להביע - אם יש כאן אירוניה היא מאוד נסתרת... זה טריק שמיועד למשוך תשומת לב? אולי גם אני אעשה ככה, זה הרבה יותר קל מלכתוב שירים! [ליצירה]
- [ליצירה] מאיר, מה הקטע שלך? [ליצירה]
- [ליצירה] רגע של עברית: להשתלט *על*, לא *ב*! [ליצירה]
- [ליצירה] מה זה "ממנו אך זכרון נותר"?? ככה השלמת עם הגזירה.? ככה אתה מספיד את גוש קטיף?? כמו שהרבי מליובאויץ' היה אומר (ואביטל ציטטה בשורה מעלי) היה לא תהיה!!! ואם היצה לי אפשרות הייתי כותבת את זה בפונט 20 [ליצירה]
תגובות