עלי זכרונות
שיבשו
זה מכבר
וקול כינורות
מבשר
סוף עבר
וריח
ובית
ובובה רטובה
יונקים
משדי אדמה
חרוכה
ומרירותה....
איה שחר
-
ואולי, לא היו הדברים מעולם...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] בובת סמרטוטים מרופטת צמאה לאהבה יונקת בתאווה טיפה מאמא אדמה המר והמתוק מתחככים בעונג מעיפים עשן וגיצים יוצרים מערבולת שחורה-כחולה-כתומה מושכים בעונג קצה שימלתה הבובה קמה ומביטה על פניה ספוגות הבוץ בשלולית מיושבת כינור צרצר מצמרר מעביר רעד כחוט התופר בין ליבה לגופה והיא מאושרת [ליצירה]
- [ליצירה] וואו, מיקה... [ליצירה]
- [ליצירה] איה- שיר יפה. לנקד מילה ראשונה? [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי ב"ה באמת יפה!! [ליצירה]
- [ליצירה] אני חושבת שזהו אחד השירים הטובים ביותר שלך! התרגשתי, נרעדתי, התעוררתי, הפנמתי והזדהתי. פשוט נפלא!!! [ליצירה]
- [ליצירה] חמוד מאוד וקליל! [ליצירה]
- [ליצירה] מרטיט!!! [ליצירה]
- [ליצירה] תודה יורם, על התגובה החמה, המושקעת והכנה... [ליצירה]
- [ליצירה] תודה :) [ליצירה]
- [ליצירה] תודה :) [ליצירה]
- [ליצירה] דב, זה מקסים, זה רגיש, זה שונה כ"כ מאיך שאתה כותב תמיד- שונה בצורה מרעננת וחיובית, אהבתי! [ליצירה]
- [ליצירה] הרעיון מקסים וכמוהו גם התוכן. לא התחברתי למבנה, למקצב... לא זרם לי והצטערתי, כי זו יצירה פוטנציאלית להזדהות, עדינות, תום ויופי. אולי, צריך לדאוג לאחידות, בשורה הראשונה של כל הבתים, להקפיד על המשקלים, על מספר השורות, הייתי ממליצה לערוך שוב היצירה וללטשה- כי היא יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] חזרתי מהמקום הגדול והעוצמתי הזה לפני פחות משעה- כמה עוצמות, כמה כוחות, כמה קדושה, התעלות, חוזק, יופי, אמונה וחוזק יש בקיר הכותל המערבי. אלפי תודות, תפילות ודמעות של אושר ושל יגון שפכתי שם ועוד אשפוך. זה לבוא רצוץ, כואב וריק- כ"כ ריק, ולצאת- מלא עד אפס מקום, עד כמעט חוסר יכולת לנשום!!! איזו זכות לגור כאן, להיות בעל פריבילגיה ללכת לשם ככל שארצה- להתחבר, להשבר ולהבנות מחדש. נגעת- בנושא המדובר, באחת מציפורי נפשי... [ליצירה]
- [ליצירה] לא התחברתי בכלל, אני חושבת שהבית האחרון - יש בו משהו וצריך לפתח אותו קצת אחרת. הבתים שלפניו- חזרו מדי על עצמם, בלי שהחזרה הוסיפה מדי וזה היה קצת מלאה.... [ליצירה]
תגובות