רציתי להעניק
לאחר
את ליבי
ואז התברר
לי
כי אין
בו דבר
לא נותר
בי כל
רגש
לא פעימה
לא נשמע עוד מקצב
נגינה,
מאז שהלכת
נדם הכל
איתך.
איה שחר
-
ואולי, לא היו הדברים מעולם...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אח, זה שי במייטבו! [ליצירה]
- [ליצירה] אוף שי, לא הבנתי.... למרות שזה כתוב יפה... [ליצירה]
- [ליצירה] באמת מקסים. האם קראת את "הנרות בערו עד כלות"? ספר מופתי בכתיבתו המאלפת, בו גיבור הסיפור קורא את יומנה של אשתו וכך, בהסכם שבשתיקה ביניהם הוא מתוודע למחשבותיה, רצונותיה האמיתיים ורגשותיה. יצירתך זו הזכירה לי מאוד את הספר המומלץ הנ"ל. נהניתי. שנה טובה!!! [ליצירה]
- [ליצירה] מקבלת ומסכימה- אילו רק הייתי יודעת איך עושים זאת... [ליצירה]
- [ליצירה] אם רק תקרא/י שוב את החלק הראשון, תבין/י שזה לא רק מחוסר תשומת לב.... לפעמים דברים מצטברים ונלחמים עליהם בלי סוף, עד שמבינים שכל שנשאר לנו זו המלחמה על קשר/רגש/חלום וכדו', ולא הדבר עצמו... ואז זה פשוט נגמר. תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] שי- אני בהחלט רואה אותך לוקח את שתי השורות האחרונות ומפרסם אותן כיצירה בפני עצמה- מסכימה שזו היתה יצירהמוצלחת גם ככה (ומעניין טעמם השונה והבנתם השונה של קוראים- ע"ע הצעתה של מלודי...) ועם זאת, אני חושבת שיצירה זו יפה בפשטותה, בחוסר העמימות והמסתוריות שלה, בתיאור הכנה, האמיתי והמעורר הזדהות של תחושה מוכרת. [ליצירה]
- [ליצירה] פשוט שונה סגנון הכתיבה של שני הבתים. אבל הרעיון יפה והביצוע בעיקר בבית השני- מצויין. [ליצירה]
- [ליצירה] הצלחת להעביר את התחושה שלך- כך גם ביצירתך השניה, בקריאה אפשר לשמוע את שמתחולל אצלך- וזה כוח! [ליצירה]
- [ליצירה] נפלא :) [ליצירה]
- [ליצירה] כ"כ יפה! [ליצירה]
