עצירה למנוחה
בעיצומו של מרוץ.
זה לא האומץ, אולי העומס
תחת משאו של הלב הכורע.
(מסעו של הלב לפעמים קורע).
באקווריום זכוכית
שבניתי לי
משקיפה על העולם בעיניים של דג:
הוא לפעמים כל כך גדול ומפלצתי.
(אבל מישהו שוחה תמיד איתי).
*מתקרבת *
-
בת 20.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אהבתי את משחקי הלשון. נוגע. אמיתי. אך לעת ערב עם רוח ערב עלה נושר לו על גג ביתי. אני יודעת אני שומעת מישהו הולך תמיד איתי. היי, אבל את יודעת בעצם שמה שאת רואה זה לא הדבר הנכון. אקווריום זכוכית. שלא שקופה כמו שמצופה, אלא מעוותת. חסרונות של אקווריומים. [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים, דימוים משעשעים מזכיר קצת את הבצל של שרק1 [ליצירה]
- [ליצירה] ... אני יודעת. בגלל זה השתמשתי בדימוי. אבל לפעמים, גם כשיודעים שכלית.. זה לא עוזר לנשמה. [ליצירה]
- [ליצירה] חמוד . סיום השירות עושה לך משהו טוב ... (גם הציפיה לעתיד נראה לי ...) בשו"ט. [ליצירה]
- [ליצירה] אוי, ממש יפה. אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] זה פשוט.. טוב, אין לי מילים. זה פשוט *זה*. [ליצירה]
- [ליצירה] ... מממ.. אהבתי. את התהליך. וגם את הכתיבה. תבוא תעשה אצלנו שבת, תראה מה זה אווירה יהודית.. (: (בצחוק, כן?) [ליצירה]
- [ליצירה] ... מקסיממש. במיוחד כשיודעים את ההקשר.. [ליצירה]
- [ליצירה] ... זאת לא פעם ראשונה שמתנהל פה דיון על תוכן היצירה, ולדעתי זה לגיטימי לחלוטין. [ליצירה]
- [ליצירה] ... רן, באמת... זה ממש לא מדבר על הביורוקרטיה של התפילה. הבעיה היא לא בביורוקרטיה (אם כך אתה מתעקש לכנות את התפילה הכתובה..). הבעיה היא בנו. [ליצירה]
- [ליצירה] .. לא.. הם חמודים! (אתה מדבר עם אחת שיכולה לעמוד שעות ליד הלול של הפרגיות בקיבוץ, ולהעריץ את היצורים החמודים האלה.. ואח"כ ללכת בשלווה לחדר-אוכל ולאכול עוף). [ליצירה]
- [ליצירה] ... חמוד מאוד.. [ליצירה]
- [ליצירה] ... צריך אומץ לצלם ככה. (אפילו שהוא נתן רשות, אז מה). לי עוד אין כזה. מפחדת, כנראה, להסתכל לאנשים בלבן של העיניים. תמונה טובה מאוד. אלכס ליבק משהו. [ליצירה]
- [ליצירה] ... חמוד. ומופלא איך אנשים כמוך (נאמר בהערכה כנה מלווה בשאט-נפש :) מצליחים להוציא אחלה סיפור מדבר כזה חסר-משמעות כמו סנייק בפלאפון.. (: עלה והצלח. מאחת חסרת קואורדינציה, שכל הסנייקים שלה נגדעו באיבם. [ליצירה]
- [ליצירה] ... לשמוע את זה ממך זו באמת באמת מחמאה, ומשמח. וגם רציתי להביע את שמחתי הכנה על שצורה חזר לתפקד! ((: [ליצירה]
- [ליצירה] ... אני חושבת שהאחד הזה נשאר שלם כשהוא אמיתי, וכשהשניים שמרכיבים אותו זוכרים שהם אחד עכשיו-- וזה אומר שכל אחד מהם צריך להקריב משהו מהעצמיות שלו. מהעצמאות שלו. וזה לא פשוט. ולפעמים אתה בעצמך גורם לפירוק האחד הזה, כי אתה עדיין לא מוכן ולא בשל לויתור הזה, שהוא ויתור גדול. ולפעמים גם השני, הוא לא השני האמיתי שלך, ולכן אתם לא יכולים ליצור אחד שלם שגם יחזיק מעמד. ולפעמים זה פשוט ככה, ואי אפשר להסביר את זה, ושום דבר לא מנחם, וכבר נגמרות הדמעות ורק נשאר הצורב הזה בגרון, והמחנק הזה, והלב שנחבט כל פעם שמתעוררים בבוקר ולא זוכרים למה מרגישים ככה מוזר, עד שנזכרים. ואז, בום. --- ולפעמים צריך לקחת נשימה עמוקה, ולדעת שעוד יהיה שני, ועוד תתחברו לאחד, ועוד יהיה כל האושר הזה. בע"ה. |חיבוק גדול| ושבת שלום.. [ליצירה]
תגובות