לשרוף את האהבה
זה בלתי-אפשרי
כי האהבה בעצמה היא אש בוערת.
ולכבות אותה?
מי אני שאדבר,
אם כבר אמר החכם מכל האדם
שגם מים רבים ונהרות לא יוכלו.
רן *
-
"La vida es del color del que yo quiera verla..."
(החיים יהיו בצבע שבו אני ארצה לראות אותם)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] --- התכוונתי: לא לראות את הנורמה בפוסלת המחשבה העצמאית ומשטיחתה, ומביאה לבחירת הדרך ללא בחירה. ואם זו הדרכה כללית, יש בזה כשל לוגי, כיוון שאז זו הנורמה ואין נורמות אחרות. אבל אני עייף עכשיו, נראה לי. (לשם שינוי? גילויי חיבה? איזה יופי.) [ליצירה]
- [ליצירה] מדויק זה די מחנך. מלמד. אפשר לתת לאנשים לקרוא את זה כדי לגרום להם לפתח של שינוי. האבנים זה חמוד. זה לוקח כל מיני מוטיבים שונים ומאחד אותם לתוך מציאות, והכל מתחבר ומתאים. ... אבל לא אהבתי את הסוף. הוא צריך להבין שאם הוא במסגרת של ישיבה - אז שילמד. עת ללמוד ועת לנגן, בלי לזלזל בחשיבות הקשר הנפשי עם ה' ("היציאה מהמערה", אם להיות אקטואלי...) [ליצירה]
- [ליצירה] --- החסידות באמת שוזרות קיניהן על צמרות העצים? [ליצירה]
- [ליצירה] .... :) [ליצירה]
- [ליצירה] - :) [ליצירה]
- [ליצירה] אינדיבדיאוליזם! יחי האינדיבדואליזם! לא לשים על שום נורמה! [ליצירה]
- [ליצירה] --- שיש לך כבר יצירה כזו.. [ליצירה]
- [ליצירה] --- לאסתר שטרן. קודם כל, תודה על המשוב. היצירה הזאת, באופן ספציפי, היא ביטוי לרגשות שלי בליל ט"ו באב. יש איזו מין סקאלה כזאת - בקצה האחד הגישה שאומרת שברגע שיצרת משהו, הוא עומד בפני עצמו וכל אחד יכול להסתכל עליו על פי ראות עיניו ולראות בו כרצונו (מודל פיסק בתקשורת, למשל), ובצד השני הגישה שאומרת שהיוצר קובע את משמעות היצירה ויש לנסות להתכוון לכוונה שלו (המוען דומיננטי). --- עדי, למשל, יודעת על מה נכתב השיר, ובמידה מסויימת היא הגורם לכתיבתו (אם כי הוא עליה). השיר הוא בדיוק התחושות שלי - גם הידיעה שהיא מביטה לעברו ומנחמת את לבי. קיטש זה מן הסתם מתקתק ומוכר, אבל כאן לא כתבתי יצירה במנותק מחיי, אלא כתבתי על רגשותי ממש. לדעתי, גם כתיבה שמודעת לעצמה, כתיבה מבוקרת מחד גיסא, וכתיבה אמיתית ביותר שנובעת ממעמקי הלב, יכולות לסתור אחת את השנייה. השיר הזה נכתב בשטף, כלומר כמעט ללא ביקורת על המשקל, החריזה, שיבוץ המילים והמימיקה, ולכן (על-אף שזה לא מחייב) הוא יותר אמיתי. אלו הרגשות שלי. אם בהסתכלות על היצירה כמנותקת מעולמי את רואה את זה כקיטשי - זה בסדר, לגיטימי, ואני מקבל. אם את מסתכלת על הכל, וכדי לראות עוד - שירים קודמים שלי בנושא, כמו מראך בחלום, שגם בו יש שורה כזאת, אני חושב שתראי את זה בצורה יותר מעמיקה. בברכה, רן. :) [ליצירה]
- [ליצירה] --- קסום. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה, סרח ומישי אני נהנה לקבל תגובות יפות שכאלה. ועדי, לפעמים אני ממציא סיפורים על אנשים כשאני הולך ברחוב. הליכה ברחוב זה כמו מנוף לדמיון. [ליצירה]
תגובות