רגע לפני שהפכת לשיר,
היית מתיקות דמעותי
וגם מליחותן.
סוערה בת חורין
-
סוף דבר הכל נשמע את האלקים ירא ואת מצוותיו שמור כי זה כל האדם.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] וואו אחת החוויות המדהימות שהיו לי לאחרונה: קריאת יצירה כשבלב נעים ורגוע ומרגש כל כך... אהבתי ממש ממש. כמו צמר גפן על הנשמה.... סוערה. [ליצירה]
- [ליצירה] אוי. ...למה בכיתי? [ליצירה]
- [ליצירה] יפה ממש יפה. :) [ליצירה]
- [ליצירה] הו.... פשוט מעולה! ותודה למי שהביא לי את הקישור לזה. [ליצירה]
- [ליצירה] מתוק! קפצתי וראיתי יוצרת חדשה אז נכנסתי וכבר ב"פרטים האישיים" מצאת חן בעיני. חמוד ממש. וולקאם! [ליצירה]
- [ליצירה] אויש ילדוניש... בלי להכנס להתחבטויות האישיות שלך- אני חושבת שהיטבת לתאר את הפשטות שבהמשכות לעצבות. כתוב מצויין. אם ארצה להבין מה זה "נח לו לאדם למשוך עצמו למרה שחורה"- אקרא פה שוב. ועל זה נאמר, הכל נשאר במשפחה (התכוונתי לכישרון, לא להרים גבות) סו. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו כתיבה נהדרת. ומוכר כל כך. "מאותגרת חיצונית". מכירה את המושג מקרוב עד כי נדמה שהמצאתי אותו. אבל כולם זכאים. כולם מקבלים. ככה אני מאמינה ומקווה. יותר מזה אי אפשר לעשות. התאהבתי בך, ילדונת:) [ליצירה]
- [ליצירה] אין מה לומר... א. כבוד גדול, יקר והוד לתת לכוך הזה את שמי. טוב שלא קוראים לזה דירת סוערה. מי זאת חגית?! ב. בתָמי, צחקקתי... [ליצירה]
- [ליצירה] יו! איזה יופי זה "מבט טלפוני"... נהדר ממש. [ליצירה]
- [ליצירה] הזכיר לי סיפור של ידיד שמצא אפשרות ללון באיזה מנזר (כשנתקע בלי אכסניה או מלון). :) מחכה לחלק ב'. [ליצירה]
תגובות