האש ליחכה
את שדות האושר
לרגלינו
הרוח טיהרה
במעופה רגשות
אוהב
השמש כששקעה
סימלה את סוף
ימינו
וגשם שירד
שטף נחלי
כאב
איה שחר
-
ואולי, לא היו הדברים מעולם...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מנוף ילדותי נשקפת בבואה של אחר והוא צוחק לנגדי חובר לקנוניית הזכרונות העמומים ומשיל מעליו סימני בלות וחולי בתחפושת מרושעת הוא עומד שם ומחייך לא נותן לי לשכוח לא נותן לי לברוח אל מעבר לעבר [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים! [ליצירה]
- [ליצירה] מתכבדת להגיב ראשונה- מסר: זה יפה, כתוב מצויין, התוכן יפה, המקצב מבטא אותו נאמנה. [ליצירה]
- [ליצירה] מוכר? מעניין.......... [ליצירה]
- [ליצירה] אני ראשונה להגיב על יצירה שלך?! עוזבים אתכם לחודש ימים וכבר אתם פורקים כל עול ומשנים סדרי עולם?!?!?!?!?! כבמקרים שונים בעבר- לא הבנתי, תסלח לי.... די יו מיס מי? [ליצירה]
- [ליצירה] שיר מצויין!!! [ליצירה]
- [ליצירה] ניסוח יפה, קצת מפריע לי שחסר מבנה קבוע בבתים. חוסר העקביות קצת צרם לי. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה רבה על התגובות החמות, חיממתם ליבי... [ליצירה]
- [ליצירה] הדיוק החד כ"כ באופן מיוחד כ"כ של תיאור דבר... דבר... דבר חזק כ"כ, רגש עד, שתמיד מפעים ומעצים כל רגש ואירוע הנילווה לו. אח, הגעגוע הקדום, אוייבנו הוותיק שחבר לריקנות ולבדידות - וכך נוצרה אג'נדה כואבת של רגש קדום וטהור. [ליצירה]
- [ליצירה] איתך במחול רקדנו, חוללנו שרנו זימזמנו לחן חיינו בין כרמים, אגמים ומי מעיינות שרים מפללים לעוד ימי שמחות! [ליצירה]
תגובות