הכי הכי
כשהקול שלך
בקול שקט, עמוק,
באוזניי.
יָפָה שלי..
כשידיךָ הגדולות
חזקות וחמות
מלטפות אותי.
הכי הכי
כשזיפי זקנך
שיומיים לא גולחו
משפשפים קלות את
לֶחיִי.
כשאתה שם איתי,
הכי הכי.
כלנית אבן
-
בת 30. סטודנטית לתואר שני. גרה במרכז הארץ בשכירות.
כותבת את עצמי לדעת מאז שאחזתי בכלי כתיבה לראשונה.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] איכשהו נראה לי שגם הקב"ה וגם ר' נחמן לא בדיוק מעודדיםאנשים להיות מתים מבפנים. הנקודה היא שכדי להיות חיה מבפנים את צריכה להיות מספיק חזקה ולרצות לחיות, כי להתייאש כל אחד יכול, החכמה היא לדעת לצאת מהיאוש. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו. ולמרות שלא סיווגת את זה כשירה, בעיני זו שירה. זה יפה כל כך שזה כואב. אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] טוב, זו דרך אחת להתייחס לעולם. במובן הזה ש"כלב טוב לו". בעצם, כל מי שהוא אינו אדם, או שהוא אדם אבל לא אדם בוגר, אז טוב לו. אבל כמו שכבר כתבו, אולי טוב לו כי הוא לא מחפש משמעות. ואולי זו גם נקודת התורפה שלו. כי הוא חי חיים נטולי משמעות. כלומר, גם לו רצה, לא היה יכול להגיע למשמעות בחייו. וזה, אולי מותר האדם על הבהמה. היכולת שלנו או המסוגלות שלנו להגיע לגבהים שכאלה כמו גם לנסוק מהם חזרה למטה ולחיות על הקו הזה שבין נוכחות קיומית לנוכחות מודעת. [ליצירה]
- [ליצירה] לא הבנתי. איזה קורס? מה קרה פה? המורה, מה הכותרת, בבקשה? [ליצירה]
- [ליצירה] שולחת לך חיבוק ענק ענק! [ליצירה]
- [ליצירה] תראה, לי זה משנה, אבל השאלה היא אם גם לכותבת המשפט זה משנה.. [ליצירה]
- [ליצירה] הייתי מכניסה את זה ל"במשפט אחד". זה מין משפט אחלד קלאסי שכזה, לא? [ליצירה]
- [ליצירה] דווקא חרוזים חסרים קצת אם מחליטים לחרוז חרוזים חושבני שיש קצת צורך לשים לב למשקל, למרות שלא קל ולמרות שזה קצת דורש מאמצים. ואם כבר - אולי גם נוסיף ונאמר שאם הוחלט שבסיפור מדובר אז רצף נשמע כמו דבר הגיוני כלומר, מה בא ראשון ומה בא שני. כי למה מספריים אם היא טישו אומלל ולמה הייתה חתונה בכלל ומה עניין שמיטה לחיי אומללותה. אבל סך הכל שירון חביב אף כי, שוב, לא מאוד מלהיב. אף שבתור רעיון הוא ניתן לפיתוח אם כי הדרך איך נתונה לויכוח. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו. ענק. מרשים. מדהים. אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] ומי שקורא את השורות הריקות יכול גם, לעיתים, לתת להן פרשנויות שונות. אולי כמו למילים, שגם אותן ניתן לפרש בדרכים שונות, אלא שבמילים תמיד תוכל לטעון שכוונתך היתה שונה, תוכל להוכיח הקשר. בשורות ריקות לא תוכל אלא להעיד שכאן היית, ולעיתים, לעיתים אף לא זה. מה גם שמתעוררת השאלה, אם כל הרושם שנותר ממעשיך הוא שורות ריקות, האם שווה להכיר אותך? האם שווה להגיע לנקודה שבה המשמעות של השורות הריקות משמעותית עבורנו? [ליצירה]
תגובות