כשאעמוד תחת חופה,
ואומר "אם אשכחך תשכח ימיני" –
לא רק ירושלים תעמוד לנגד עיניי
(לך, בת גילי, בת חופתי)
רסיס לילה
-
אני יצירה הממתינה לאישור
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] קראתי ויצא לי משו כמו: אוה! עם פה פעור של בנאדם שמתנמס.. :) האושר. [ליצירה]
- [ליצירה] חייכתני... מזל טוב! [ליצירה]
- [ליצירה] למה כולם מתחתנים פה? זה לא פייר! בכל אופן, שיהיה לך המון מזל טוב וכו' [ליצירה]
- [ליצירה] איזה כיף לך. |ירוק מקנאה| בהצלחה! [ליצירה]
- [ליצירה] וואיי! איזה יופי של משפט...יופי של אהבה :) אני שמחה בשבילך, מזל טוב!!! =) [ליצירה]
- [ליצירה] מזל טוב! חמוד :) [ליצירה]
- [ליצירה] אבל זה בדיוק הרעיון. כלומר, ההנחה היא שמה שמעניין אותך ושעומד נגד עינייך זו בת גילך, אהובתך , או ווטאבר. לכן מבקשים שלרגע קטנטן אחד תשים אותה בצד ותעלה את ירושלים על ראש שמחתך. אז אם אתה כותב שבאותו רגע, אתה בעצם לא תעלה את ירושלים על ראש שמחתך - אזי, מה הועילו חכמים בתקנתם?! [ליצירה]
- [ליצירה] כרגיל.. ממיס את לבבותינו (רווקות! שילטו בעצמכן!) ואולי זו הכנות הנדירה בך שתמיד נוגעת. [ליצירה]
- [ליצירה] פשוט מדהים.. זה ממש ממש חמוד. (וגם נכון...) [ליצירה]
- [ליצירה] מה שיפה בשבועה הזו, שהיא יכולה להאמר גם ביום חופתו וגם ביום חופתה... [ליצירה]
- [ליצירה] יפה לך. אני רואה לפי התגובות שגם היצירה שלך מתפרשת לכמה כיוונים, ופטישים שונים יפוצצו סלעים במגוון צבעים, בדיוק כפי שתיארת. [ליצירה]
- [ליצירה] ורק שאלה קטנה שהטרידה אותי, בקשר לסיפור הזה וכן בסיפורים אחרים (כמו 'רגעים קטנים' של אלול אחר) - מדוע כדי לכתוב עלילת מתח-למחצה, אתה/אתם/אנחנו מרגישים צורך לברוח לכבישים מהירים אמריקניים או לאחוזות אירופיות? מדוע הסיפור לא יוכל להתאקלם היטב בארץ הקודש? מוזר. [ליצירה]
- [ליצירה] הו הו מקורי, מקורי מאוד. איך כתבת את זה? לאורך? לרוחב? [ליצירה]
- [ליצירה] הי, זה שלי! זו בדיוק התמונה (הדמיונית) שבגללה כתבתי את 'נדידה'. אולי נשדך ביניהן? [ליצירה]
- [ליצירה] מבחן התוצאה אם שתיהן בסופו של יום מדוכאות ובעיקר בודדות - מה ההבדל הגדול בין כותבת המכתב לבין הנמענת שלו? האם בחורה יפהפייה שבשל זווית מסוימת באישיותה משליכה מעל פניה את כל הבחורים - היא יותר מאושרת מרעותה המושלכת? אולי יש לה חוויית שליטה חזקה יותר, אך לא מעבר לכך. [ליצירה]
- [ליצירה] גם אני גם אני גואה וגועה למקרא ההרהור הזה! גם אני רוצה הרהורים צבעוניים כאלה! [ליצירה]
- [ליצירה] לא מבין אותכם... מי שמתעצבן מהשירים של מר ירושלמי - אינו חייב לקרוא אותם. יש מספיק יצירות אחרות באתר. וגם מי שקורא - האם זה המקום לוויכוחים פוליטיים על תוכן השירים? גם אני, כמו כולכם, איני מסכים אף לא לקמצוץ מדעותיו הקיצוניות של שמואלי, אך כמדומני שהאתר הזה לא נועד לדיונים בנושא אלא להתייחסויות ענייניות ליצירה. תגובות הנוגעות לרמה המילולית - רלוונטיות בהחלט, אך לשם מה הברוטליות? [ליצירה]
- [ליצירה] * בתור אחד שמבין ברסיסים, לא נותר לי אלא להזדהות... [ליצירה]
- [ליצירה] * נעתקה נשימתי. איזה דו-שיח מרטיט, נוגה וחודר! [ליצירה]
- [ליצירה] טעות בידך לא, ידידי, אתה טועה. את ההשראה לא קיבלה רחל מההרים ומהכנרת, אלא מהגעגועים אליהם. הרקע לשירים הוא בעיקר חדר מתפורר בבית חולים, הו, כמה לא מרנין. (ועיין בשירי 'קינת רחל', שם, שם) [ליצירה]
תגובות