הם עמדו ובכו
וספרו כמה שהיה
טוב לב, חכם, מקסים
והנער זעק
ופיו נמלא עפר
למה לא אמרתם זאת
כשעוד היה אפשר להציל.
ניצן ופרח
-
אני בן אדם. הפתעה.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] כי מה זה היה עוזר? אז הוא היה יודע שהנפטר הוא אדם מדהים והכל, אבל האם באמת ניתן היה להציל? מה הקשר בין טוב ליבו של אדם לאורך חייו??? [ליצירה]
- [ליצירה] כל כך נכון... [ליצירה]
- [ליצירה] מעניין, אני קיבלתי את זה אחרת - חשבתי שהוא שם קץ לחייו (ואז יש משמעות ל"כשעוד אפשר היה להציל"... [ליצירה]
- [ליצירה] יפה. כלנית - אולי לא להציל את חייו, ולהאריכם, אבל להציל את איכותם. לגרום לדעת בחייו, גם אם הם קצרים, את מה שטוב בו. לחיות בצורה הרבה יותר בריאה, שמחה וטובה. [ליצירה]
- [ליצירה] זהו, שאולי הבנתי את זה לא נכון, אבל - אם הנער זעקף משמע שזה לא ההוא שמת, אחרת לא היה זועק, לא? אם ככה, אני מניחה שזה הבן שלו, או החבר שלו, או משהו. ואז, אני חוזרת לשאלת הבסיס. מה זה היה עוזר אם היו אומרים? [ליצירה]
- [ליצירה] אוי, ועכשיו זה קיבל נופך מחריד. מחריד כמו סיפורי סטיבן קינג. בלעע.. ואגב, סתם הערה, אני לא חושבת שאפשר לומר לאדם כל יום כל היום כמה הוא אדם נפלא. אבל כשאדם במצוקה והוא פונה לעזרה, אפילו סתם לחבר או מישהו לא קרוב במיוחד, הוא עשוי פתאום לשמוע הרבה דברים נפלאים על עצמו. חוצמזה, שהשורות שלך איכשהו נותנות עידוד לתופעה הזו שנקראת התאבדות. ואני נוטה מאוד להתנגד, בגלל זה, לשיר שלך באופן כללי. [ליצירה]
- [ליצירה] אני מצטערת... היתה חסרה שורה, ולכן זה לא הובן נכון. הנער הוא אכן הנפטר, ואיש לא אמר לו מעולם את מה שכולם נזכרו לספר כשכבר היה מאוחר. [ליצירה]
- [ליצירה] לא קראתי את סטיבן קינג. בעצם התחלתי ספר אחד - והחלטתי ללא להמשיך... באמת מחריד. וחס וחלילה, לא התכוונתי לעודד התאבדות. אני רוצה להגיד שאפשר לשנות חיים של בנאדם (ובמקרים מסוימים, באמת, להציל אותם) אם אומרים לו מילה טובה שאין סיבה להמנע מלומר אותה. [ליצירה]
- [ליצירה] הדס!!!!!!!!!!! רק בגלל שאני בחדר של האחיות שלי, ושעכשיו 00:30 בלילה, נמנעתי מלצווח בקול-חזרת אלינו!!! עכשיו אני הולכת לקרוא את השיר, פשוט הייתי צריכה שניה להירגע מעצם זה שפרסמת... חזרתי. אהבתי את השיר הזה, לא כאילו שיש אופציה אחרת. אני חושבת שיש בו עדינות, יותר מבשאר השירים שלך. ויש בו משהו נתן יונתני, לא רק בגלל הנושא (ימקונכיותחוף) גם בזרימה של המילים. והוא יפה, וחופי מאד. ואהבתי בעיקר את הביטויים הכה-הדסיים: הלילה שהוא קצף-רוח, רעש חשוף קונכיות, והשמיים השמוטים. [ליצירה]
- [ליצירה] עדיין מסרבת לקבל. אפשר שהמחלוקת ביננו היא סמנטית בלבד, שהרי גם אתה כתבת שאהרן הוא אדם גדול שטעה. המשמעות של המשפט הזה היא שונה לחלוטין (וקבילה הרבה יותר) מהניסוח המקומם של היצירה שלעיל, בה העמדת את אהרון ב ה ג ד ר ה של "איש העושה אלוהים". כביכול זהו מעמדו של אהרן הכהן חלילה. מקווה שהבהרתי את עצמי. [ליצירה]
- [ליצירה] אני עם מתקרבת. מה "פוגע" בלחשוב אחרת? וחוץ מזה, אפילו אם זה פוגע, בשיר הזה לא נרמזה אפילו דעה פוליטית. השלום, עד כמה שידוע לי, הוא שאיפה של כולנו (עושה שלום במרומיו הוא יעשה שלום עלינו - מוכר?) ואני מאד מקווה שאין באתר שלנו מישהו שתומך ברצח רבין. לעומת זאת, ואולי הגיע הזמן שנתייחס קצת לשיר עצמו, אין לי מושג למה צריך לעשות כזה עניין מכל הקשקושים האלה של "מורשת רבין" וכו' - עם כל הכבוד שלצערי אין לי כלפי המנוח, כיון שלדעתי הוא הביא על ישראל את אחד האסונות הגדולים שלה שאנחנו עדיין סובלים ממנו, הדבר היחיד שהפך אותו למיתוס הוא העובדה שנרצח. הבנאדם, למען ההגינות, רצח 17 יהודים (באלטלנה. אני לא מחשבת את קרבנ ות אינתיפאדת אל אקצה, הקרויים בפי מנציחי מורשת רבין "קרבנות השלום" - הא הא) לא היה בו שום דבר מיוחד לא כאדם ולא כמדינאי, אז להכניס לפרופורציות בבקשה. אני מתנצלת על הבוטות, אני פשוט בעצבים על כל הקרנבל רבין הזה. [ליצירה]
- [ליצירה] (שתיקה) [ליצירה]
- [ליצירה] הנה דבר מהסוג שגורם לי להיאנח בקנאה ובתסכול מחוסר השוויון ששורר בחלוקת הכשרונות. אוף, איזה יופי. [ליצירה]
- [ליצירה] * [ליצירה]
- [ליצירה] ראשית: הכתיבה שלך מעניינת מאד, מושכת אותי לנסות לרדת לעומק כוונותיך. נדמה לי שיש לך טעויות ניקוד, שמשנות את המשמעות, האם אני צודקת? ("רוחות שבורות","שלוות צעירות") אהבתי מאד מאד את הפתיחה - המצפן השבור ונצנוצי הכמיהה. אחר כך הרגשתי שהשיר מאבד את הכיוון... קשה לי למצוא קשר שמאחד את כל הבתים לכדי שיר אחד. יש כאן מצד אחד את תיאור הכאב שבעולם, ומהצד השני את הדוברת, שמתוארת כדמות מנחמת, כמעט מיתית. אולם היחס בין החלקים מרגיש שבור. [ליצירה]
- [ליצירה] |נרשם למעקב|. את כותבת טוב. ה"מדשנת, מבריאה, דואגת" נראה קצת תקוע בשורות שמדברות על המאיסה במאמצים. יש במילים האלה יותר מדי רכות, עד כי הן נראות סותרות את השורה שלפניהן -"חסרה לי אהבת גנן לצמח". אהבתי את הסוף. וכמובן, שאני מאחלת לך שזה לא יהיה הסוף, ותזכי לראות ברכה בעמלך, וגם לאהוב את העמל.. [ליצירה]
- [ליצירה] גם אני אהבתי את הפסקה השניה. וגם את כל השאר. כל כך אמיתי, וכתוב מדהים. וכל שנשאר לי זה לענות אמן. [ליצירה]
- [ליצירה] לא קראתי את סטיבן קינג. בעצם התחלתי ספר אחד - והחלטתי ללא להמשיך... באמת מחריד. וחס וחלילה, לא התכוונתי לעודד התאבדות. אני רוצה להגיד שאפשר לשנות חיים של בנאדם (ובמקרים מסוימים, באמת, להציל אותם) אם אומרים לו מילה טובה שאין סיבה להמנע מלומר אותה. [ליצירה]
תגובות