ברגע הראשון הרגשתי תמימות,
מבט נוסף בתמונה, גרם לי לחשוב שיש כאן יד זרה,
לא הרגשתי שילד יכול לתקוע את הכף כל כך חזק,
עמוק ישר.
אז עם מה נשארתי?
מחשבות. (גם משו, לא?)
מיוחד (בצורה הטובה של המילה :))
אני הסתכלתי דווקא על זה שהרקע מטושטש והכף חדה. כאילו, כשאתה ילד העולם שבחוץ נראה הרבה פחות חשוב לעומת העיסוקים היומיומיים שלך שנראיים לך כמו כל העולם.
מקסים.
אני הסתכלתי דווקא על הניגוד בין החול לכף - מבחינת החומר.
חול - זז חי תמיד היה...
כף - פלסטית, מדוייקת, סימטרית, המצאה חדשה שלא מתכלה....תקועה...
ממש אהבתי!
מדהים!
אהבתי את הפוקוס המעולה, החול מקדימה חד ומאחור מטושטש. [זה כאילו הילדות כבר מטושטשת, אבל הנה בצבוץ של ילדות עולה ונעשה שוב חד].
והסימטריות מעולה.
לאהודות.
[ליצירה]
ברגע הראשון הרגשתי תמימות,
מבט נוסף בתמונה, גרם לי לחשוב שיש כאן יד זרה,
לא הרגשתי שילד יכול לתקוע את הכף כל כך חזק,
עמוק ישר.
אז עם מה נשארתי?
מחשבות. (גם משו, לא?)
[ליצירה]
מיוחד (בצורה הטובה של המילה :))
אני הסתכלתי דווקא על זה שהרקע מטושטש והכף חדה. כאילו, כשאתה ילד העולם שבחוץ נראה הרבה פחות חשוב לעומת העיסוקים היומיומיים שלך שנראיים לך כמו כל העולם.
מקסים.
[ליצירה]
אני הסתכלתי דווקא על הניגוד בין החול לכף - מבחינת החומר.
חול - זז חי תמיד היה...
כף - פלסטית, מדוייקת, סימטרית, המצאה חדשה שלא מתכלה....תקועה...
ממש אהבתי!
[ליצירה]
ואני חושבת שדווקא המילים ה"לא מכובדות" היו במקום. מדרשיסטיות וביינישים יקרים, יש גם עולם כזה בחוץ- וספרות אמורה להביע מציאות (כן,כן, גם אם היא לא אידיאלית). אדם שנמצא בתהומות כמו הדמות הזו, בהחלט ישתמש במילה "דפוק" ולא ב"אבוי לי".
ותמי, עשית לי הרגשה של ת"א (האהובה), וגם מעט הכאבת בסוף.
[ליצירה]
יאיר.. אני מתאפקת שלא להתחיל ויכוח חדש בינינו.. רק דבר אחד: "קלגסים במדים שחורים ששולחים יד באחיהם"- כאשר אתה קורא לאחיך, יהודי לכל דבר, בשם "קלגס" (ולא אחזור על כינויים גרועים יותר) אתה מוכיח שאתה לא באמת אח לו. אחים אמיתיים דבקים זה בזה גם בזמנים קשים, גם אם הלכו בדרכים שונות. זו הדרך היחידה לעם שלנו, תמיד היתה, לעמוד מול אויבים.ביחד!
תגובות