אולי חשבתן
שהנה
בסוף
לא נשארה בה טיפת ציניות
והיא בוכה
בגלל הסוף.
בגלל הסוף
לא בכיתי.
בכיתי
כי הנה
כמעט שלא נשארה בי
טיפת אהבה משמעותית אליכן.
עדי .
-
אני אחלום לנצח...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] נו, שיהיה. אם אתה אומר. (מרגע שהיצירה יצאה וכו') העייפות, העייפות. (ולא בתור תירוץ.) [ליצירה]
- [ליצירה] עוד מעט תגיד לי שזה באמת קרה לך. (לא מתאים לך לחשוד בנשים ברחוב שהן מרגלות.... מזכיר לי את ספר הדקדוק הפנימי של גרוסמן) [ליצירה]
- [ליצירה] אף פעם לא היו לכם קוראים. [ליצירה]
- [ליצירה] הו, אתה משו-משו! מוות זה אחלה נושא! שתהיה בריא. [ליצירה]
- [ליצירה] סיפורים רציניים, סיפורים לא רציניים, את פשוט מוכשרת.... טוב, טוב. [ליצירה]
- [ליצירה] אז אני אבוא עם ממחטות לחות, הא- אכלת אותה. [ליצירה]
- [ליצירה] כן. צריך לזכור את זה. [ליצירה]
- [ליצירה] נכון, באמת משו משו. החלטתי להעריץ אותך, שלוש ארבע ו: --- המעריצה. [ליצירה]
- [ליצירה] אה, עין הרע ואלה. נו טוב. הבל וכו', תודה לך. [ליצירה]
- [ליצירה] תחושת הזרות יוצרת נבדלות? ובסוף לא רואים כלום, כמו המשקפיים של פורד פרפקט, מסכה של חושך רגוע ירדה עלינו, זה לא רוגע, זה הקו המתמשך שאומר שאין חיים, אין תנודות. הרוגע המעושה שחונק את הלב, לא נותן לו להתפרץ, לא נותן לרגשות, החיוביים והשליליים, לצאת. הייתם אומרים, החוזק הוא לשמור את הרגש בפנים? הו, לא, זאת חולשה. קשה לשחרר את הקו הזה. אבל כאן יש שלווה, שקט, עצים, עמק, ציפורים, ו - ארעיות של יום אתגרי. גם היום האתגרי והקשה, גם הוא ארעי ורגעי, וסך הכל - העולם מלא שלווה. כמוהו, גם הרוח פזורה, נודדת, לא מוצאת את מקומה. בדיבורו איתה, הוא צריך להתאמץ בשביל למצוא את המילים שלה. ללא כח, חלש, נידח, שכוח אל, מרגיש זר, גר, אבוד, בודד, פעם זה היה המקום שלו. השייכות שלו. עכשיו הוא התנתק. זהו. התנתק. עצם עיניו. [ליצירה]
תגובות