אכן, ממש חוצפנים, אלה. כאילו, פסדר, מה שהם אמרו אז בסבבה, אבל כזאת נימה של זילזול! אם הייתי מכירה אותה, הייתי מרביצה לה. (אני מכירה אותה, אני מרביצה לה.)
ב"ה
כמובן שיש כאן אלגוריה עצומה. אין ספק. היוצר/ת בא/ה להראות עד כמה כל העולמות משתלבים יחדיו, ואיך עולם האינטרנט והעולם האמיתי נפגשים, כי הכל בא מאותו מקור.
והרי הפירוט:
"אתר האינטרנט נמצא" - האתר שאותו האדם מחפש נמצא, הוא מצא את הכיוון אליו הוא רוצה ללכת.
"ממתין לתשובה" - אך כמובן, יש עליו להמתין לתשובתו של הקב"ה...
"מתחיל להוריד מן האתר" - לאחר קבלת התשובה החיובית, (וכמובן גם במשמעות של חזרה בתשובה), מתחילים להוריד מן השפע העליון. היוצר/ת המהולל/ה רומז כאן שאין בידינו להגיע למעלה, ולכן עלינו כביכול להוריד אלינו את האתר, למשוך מהשפע שלו.
"פותח דף" - כמובן, רק אחרי תהליך כואב ומייגע זה אפשר פתוח דף חדש. ניכר שזאת שורת המחץ, ואליה חותרת כל היצירה כולה. התהליכים שתוארו ביצירה לא קורים סתם למען ההנאה, אלא הם מקדשים את המטרה - הדף החדש, ההתחלה הנקיה והטהורה. ניתן לראות את הרמז לכך גם בשם העמוק של היצירה, שכמובן נבצר ממני להבינו עד סופו - כל פעם מחדש... מכאן ניתן ללמוד גם שהיוצר/ת לא רק אומר/ת שהדברים אלו, הם שמאפשרים להתחיל מחדש, אלא גם מעודד שלמרות שכל פעם צריך להתחיל מחדש ולפעמים משתבשים דברים, חייבים להתחיל שוב מחדש, עם כוחות חדשים ועם רצון, ולפתוח דף חדש ונקי לגמרי...
איזו יצירה עמוקה. אין ספק.
קודם כל-
אחלה רעיון. הרי כולנו יושבים מול המחשב בבהייה כזאת לא ברורה אבל אף אחד לא קישר את זה למובנים אחרים. היופי בשירה הוא שהפרשנות ונקודת החיבור לכל שיר היא אישית אך אף על פי זאת אני חושבת שהחיבור של היצירה לתשובה ולדת ממעיט מערכה הטהור והמורכב של היהדות. בעניי הפשטות של היצירה דורשת פרשנות פשוטה , אני רואה את זה כמו תיאור של קשר זוגי בעטיפה קרה ורמיזה למחזוריות- הכוונה היא שבכל קשר אתה מרגיש שאתה נשאב לכל הכיוונים אם זה לבכי ולייסורים או לצחוק והקסם שבאהבה, כל זה בלי יכולת רגשית לשים לב להדדיות העניין, להבין שיש פה צד שני שמרגיש שהוא נשאב ומתרוקן, וכל אחד מרוכז בהתאהבות הפרטית שלו בשני או בכאב שנוצר לו בקשר.. והפאנץ' כאו, הוא שזה בעצם אוניברסלי, כי זה אינטרנט, והוא מסיר ממך את כל ההגדרות - הומו, לסבית, זה לא משנה איך החברה בחרה לעגן את הרגשות שלך בתוכה, ככה זה , ככה נראית הבועה הזאת של האהבה.
[ליצירה]
הו, תודה לך!
אכן, ממש חוצפנים, אלה. כאילו, פסדר, מה שהם אמרו אז בסבבה, אבל כזאת נימה של זילזול! אם הייתי מכירה אותה, הייתי מרביצה לה. (אני מכירה אותה, אני מרביצה לה.)
[ליצירה]
חחח.
איזה חמוד זה.
נכנסתי לכאן שוב, בכלל לא זכרתי שכבר קראתי את זה. זה ממש חמוד.
ומישי ואוהב ממש רשעים. מה את, שמוליקיפוד?
תרביצי לב חזק, גם בשמי. סתם...
[ליצירה]
מדהיייים!!!
ב"ה
כמובן שיש כאן אלגוריה עצומה. אין ספק. היוצר/ת בא/ה להראות עד כמה כל העולמות משתלבים יחדיו, ואיך עולם האינטרנט והעולם האמיתי נפגשים, כי הכל בא מאותו מקור.
והרי הפירוט:
"אתר האינטרנט נמצא" - האתר שאותו האדם מחפש נמצא, הוא מצא את הכיוון אליו הוא רוצה ללכת.
"ממתין לתשובה" - אך כמובן, יש עליו להמתין לתשובתו של הקב"ה...
"מתחיל להוריד מן האתר" - לאחר קבלת התשובה החיובית, (וכמובן גם במשמעות של חזרה בתשובה), מתחילים להוריד מן השפע העליון. היוצר/ת המהולל/ה רומז כאן שאין בידינו להגיע למעלה, ולכן עלינו כביכול להוריד אלינו את האתר, למשוך מהשפע שלו.
"פותח דף" - כמובן, רק אחרי תהליך כואב ומייגע זה אפשר פתוח דף חדש. ניכר שזאת שורת המחץ, ואליה חותרת כל היצירה כולה. התהליכים שתוארו ביצירה לא קורים סתם למען ההנאה, אלא הם מקדשים את המטרה - הדף החדש, ההתחלה הנקיה והטהורה. ניתן לראות את הרמז לכך גם בשם העמוק של היצירה, שכמובן נבצר ממני להבינו עד סופו - כל פעם מחדש... מכאן ניתן ללמוד גם שהיוצר/ת לא רק אומר/ת שהדברים אלו, הם שמאפשרים להתחיל מחדש, אלא גם מעודד שלמרות שכל פעם צריך להתחיל מחדש ולפעמים משתבשים דברים, חייבים להתחיל שוב מחדש, עם כוחות חדשים ועם רצון, ולפתוח דף חדש ונקי לגמרי...
איזו יצירה עמוקה. אין ספק.
[ליצירה]
נו באמת
קודם כל-
אחלה רעיון. הרי כולנו יושבים מול המחשב בבהייה כזאת לא ברורה אבל אף אחד לא קישר את זה למובנים אחרים. היופי בשירה הוא שהפרשנות ונקודת החיבור לכל שיר היא אישית אך אף על פי זאת אני חושבת שהחיבור של היצירה לתשובה ולדת ממעיט מערכה הטהור והמורכב של היהדות. בעניי הפשטות של היצירה דורשת פרשנות פשוטה , אני רואה את זה כמו תיאור של קשר זוגי בעטיפה קרה ורמיזה למחזוריות- הכוונה היא שבכל קשר אתה מרגיש שאתה נשאב לכל הכיוונים אם זה לבכי ולייסורים או לצחוק והקסם שבאהבה, כל זה בלי יכולת רגשית לשים לב להדדיות העניין, להבין שיש פה צד שני שמרגיש שהוא נשאב ומתרוקן, וכל אחד מרוכז בהתאהבות הפרטית שלו בשני או בכאב שנוצר לו בקשר.. והפאנץ' כאו, הוא שזה בעצם אוניברסלי, כי זה אינטרנט, והוא מסיר ממך את כל ההגדרות - הומו, לסבית, זה לא משנה איך החברה בחרה לעגן את הרגשות שלך בתוכה, ככה זה , ככה נראית הבועה הזאת של האהבה.
[ליצירה]
אויש! זה איום ונורא! בהתחלה זה ריגש, היה עצוב, אבל הסיום פשוט דפוק למצב אומלל. אם היו עושים לי את זה, הייתי עוזבת מייד. זה נושא רגיש,ז ולא אומרים דברים כאלה, אפילו בצחוק.
[ליצירה]
לפעמים,
לפעמים הלב צריך להראות שהוא נפגע, בשביל שיהיה לה למה לחשוב פעמיים!
ובסוף פוגעת גם בעצמה, רק בגלל שהוא לא צעק.
אוף.
שיר נכון. לא הייתה אחיזה. העשן. וואו. תודה.
[ליצירה]
וואו,
ממש מזדהה.
לפעמים אי אפשר להיאבק כל כך ו
מה יש חוץ מלבקש
ולפעמים זה לא מוּדע.
אז איך.
(אגב, זה 'להברא', בלי ת', לא?)
כל כך אהבתי.
יהיה טוב.
תגובות