זו יצירתי השנייה.
הראשונה
הוצמדה
עוכבה
נפלה
אל
ת
ח
ת
י
ת
הרשימה.
כעת, מי יקרא את תוכי?
שי דוידס
-
"שיר החושף עצמו בשבעה מתוך עשרה, הוא שיר טוב, אך שיר החושף עצמו בחמישה מתוך עשרה, לא יישכח לעולם." (באשו)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] עדי, פרשני דברייך בבקשה. [ליצירה]
- [ליצירה] לא דיברת על כך שבצורה השתנה והיצירה האחרונה נמצאת בתחילת הרשימה, במקום מה שהיה פעם - שהיצירה הראשונה הייתה בהתחלה? "מי יקרא את תוכי?" מה עדיף לך, שיקראו את 'אתה הישן'? או שמא פשוט כיום אתה מרגיש שאתה נחשף פחות? שכיום היצירות שלך הן פחות 'תוכך', אם אפשר לומר זאת כך? [ליצירה]
- [ליצירה] לא. התכוונתי שפירסמתי שיר חדש וכשפירסמו אותו- הייתי בתחתית הרשימה. כך שמי שקורא אותי יחשוב שזהו שירי הקודם ולא יקרא אותו. [ליצירה]
- [ליצירה] שי- די, באמת נו, תפסיק... חיוך הזדהות :) רק טוב שיהיה!!! [ליצירה]
- [ליצירה] להפסיק מה, לקטר? אינני מקטר. חיוך בחזרה, שי. [ליצירה]
- [ליצירה] עדיף הפוך? [ליצירה]
- [ליצירה] נו, שיהיה. אם אתה אומר. (מרגע שהיצירה יצאה וכו') העייפות, העייפות. (ולא בתור תירוץ.) [ליצירה]
- [ליצירה] (בגלל זה לא שמים יותר מדי יצירות בבת אחת) [ליצירה]
- [ליצירה] ארז, השיר יפה. לדעתי, הבית הראשון מיותר/ לא שייך. גם לא לסגנון. גם לא לגוף. (אולי להקשר- ולזאת התכוונת). ושוב, רק דעתי. [ליצירה]
- [ליצירה] וואי. רגע. אני חושב ע ל הדברים. תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] היוצר כותב מה שהוא מרגיש כך, ששירה, ובמיוחד שירה היא הדבר הכי סובייקטיבי שיש אלא אם כן את כותבת על מדד המניות בבורסה. הדברים היחידים שצריכים להיות מדוייקים בשירה הם ניקוד וציון עובדות אובייקיטיביות (למשל, ציטוטים וכו') [ליצירה]
- [ליצירה] תודה רבה מנחם. כל הכבוד על הזיכרון. [ליצירה]
- [ליצירה] כולם אוכלים את כולם (אם אפשר להגדיר זאת כך) [ליצירה]
- [ליצירה] איזה עולם עשיר במראות ודמיונות. כמו פנטזיה- רק בשיר. [ליצירה]
- [ליצירה] מלודי? לטיפולך [ליצירה]
- [ליצירה] אני יכול לומר שאני מבין שסגנון זה מביא את הקורא לקרוא ברצף, עם הפסקות במקומות הנכונים- בדיוק איך שהיוצר רוצה. נכון? מה גם שזה יותר זורם מאשר "לרדת שורה" עם העין. [ליצירה]
- [ליצירה] (תודה) [ליצירה]
- [ליצירה] והולך ומתגבר... [ליצירה]
תגובות