הַיּוֹם רָאִיתִי אֶת דְּמוּתְךָ
בְּצַמֶרֶת הָאוֹרֶן
שֶׁמַּסְתִּיר אֶת הַמִּפְרָץ
אֶלַּיו הָיִיתִי רַץ וְרַץ וְרַץ
וְלֹא מַגִּיעַ
לְעוֹלָם.
ארז ליטמן
-
אפשר ללמוד עלי מהשירים שלי. כך אני מקווה לפחות.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] תודה שי, נשאלת השאלה למה להחליף את השורה שהצעת, כלומר למה לשנות משלב וסגנון שפה באמצע השיר? [ליצירה]
- [ליצירה] איזה יופי של שיר ! כיף לקרוא אותו שוב ושוב. הוא בנוי מאד נכון ונגמר בזמן ובמקום הנכונים. אפשר לקרוא שָבַת או שַבָּת, ואת המשמעות של "הוא" בהתאם... ולגבי ההתחלה - לפחות עבורי היא מתארת מצב של כל בוקר מבקרי השבוע :) ארז. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה השיר יפה בפני עצמו, לאו דווקא כהספד. מישהו יכול לעדכן אותי במתרחש? מה "השיג מותו"? מה מתחולל? תודה [ליצירה]
- [ליצירה] באמת מקסים קצת רביקוביצי :) אבל לא. ואהבתי את הקישור לנח. [ליצירה]
- [ליצירה] צמרמורות רואים שכתבת מאהבה... [ליצירה]
- [ליצירה] יפים האחרונים שלך. כל אחד עם פאנצ'ליין משלו. מה דעתך ללקט אותם ללקט של "קצרים" ? האושר כמצע גידול בתחתית... אני צריך לישון על זה :) ארז. [ליצירה]
- [ליצירה] שיר חזק אם אני מבין נכון הוא מאד פוליטי (ולא רק חברתי). יוצא נגד חוסמי כבישים למיניהם ? כתוב מעולה, בכל אופן. ארז. [ליצירה]
- [ליצירה] גם אני מצטרף לשורת האוהבים והמתרגשים... [ליצירה]
- [ליצירה] מצטרף לנאמר לדעתי זה שיר אופטימי בצורה בלתי רגילה, למרות האיפוק שלו. מאד מעודד. לא יודע להצביע בדיוק, אבל אני מריח כאן גם משהו נוסף. שי ? [ליצירה]
- [ליצירה] כמה שאני מזדהה כמה שהזדהיתי עם השיר ובייחוד עם השורה החותמת אותו "וכל גופי חסום בפניך" ההרגשה הזו, שזה פשוט חסום, כאילו מישהו / משהו חסם את זה, כאילו זה לא בשליטתך. זה פשוט כך. פתאום לגלות את זה ביום בהיר. עצוב. תודה. [ליצירה]
תגובות