[ליצירה]
בגני נטעתיך
את אכן צודקת, וזה לא מוזר בכלל, ולא מקרי, ולא טעות. זה גם לא בדיוק התשתית של השיר, זו רק ההתחלה - והוא משובץ בשירים רבים של נעמי. ועם זאת, ידועה הערצתה ואהבתה של נעמי לשירת רחל, היא הלחינה וביצעה רבים משירי המשוררת - כולל את "בגני נטעתיך" - ולדעתי להצליח להלחין שיר של מישהו אחר בצורה כה נשגבת מצביע על חיבור עצום אליו (הגם שהוא אינו בעולם מזמן), וגם הרבה יותר קשה מאשר שיר שלך עצמך. בנוסף, היא קבורה לא רחוק מרחל... כך שהרגשתי שאין מתאים מזה.
[ליצירה]
יפה
"זהו זמר פשוט גם תמוה..."
בהחלט.
אסוציאטיבי מאד ולכן לא לגמרי מובן עד הסוף לקורא הפשוט. אך עם זאת מעביר חוויה ומשובח. מה אומר? המשך לכתוב לנו.
[ליצירה]
אני רוצה להגיד
שזה פשוט שווה המלצה !
כמו הרבה דברים, לדעתי, של גיל (למרות שהוא לא מסכים איתי בד"כ).
כל כך מעט נכתב בנושא, וזה דווקא כל כך רלוונטי במיוחד לנו, כותבי השירה באינטרנט.
בהקשר זה, הייתי לא מזמן בכנס על שירה מקוונת, וחולקו שם דוגמאות של ז'אנר שירה-אינטרנטית. זה די מגניב.
וגם - דנו שם בסוגיה הפיזית של כתיבה על מחשב. זלי גורביץ', משורר ואנתרופולוג, טען שזה משנה את כל יחסי הכוחות, שכן בכתיבה רגילה רוכן המשורר מעל הדף, וכמו כובש אותו, ואילו במחשב זה קצת כמו לחזור לציורי המערות, כשיצרו במאונך, והוא מרגיש לפעמים כאילו המסך שניצב מולו אפילו קצת מאיים.
גם לעניין ההיסוס עם העט מעל הנייר, ההתחלה של כתיבה והמחיקה הוא התייחס, בניגוד להקלדה והמחיקה במחשב.
אולי זה נשמע קצת תמוה, אבל אני מניח שיש אי אילו השלכות פסיכולוגיות לעניין הפיזי הזה.
[ליצירה]
תגובה לאפרת
היי אפרת וקודם כל תודה
אני נוטה להסכים אתך לגבי הסיום
פשוט זה נכתב במשיכת קולמוס
ורק עכשיו קצת שיפצתי, גם בשאר הבתים
אולי ינעם לך יותר
ובנוסף, הצבתי לעצמי מגבלה קצת בעייתית
אבל אני מעדיף לכתוב לך את זה בפרטי :)
ארז
[ליצירה]
הצצה אקסקלוסיבית לרגעי המשבר של הוגה הצורה ?
בקיצור, בא לך להקיא כבר מהיפרגלוקוזה שהשירים שלנו גורמים לך...
אין מה לעשות - זה משקל השליחות.
אהבתי :)
[ליצירה]
לא ידעתי שיש פה כאלה משחקים :)
אבל תרשו לי להגיב לשיר ולא לסוגיית חשיפתו:
אהבתי מ-א-ד
אני אוהב את ז'אנר המיניות הכבושה שלך, שי :")
זה תמיד מזכיר לי את החרמן האימפוטנט, במובן הטוב, המשעשע, של הדימוי :)
תודה.
[ליצירה]
[ליצירה]
נורא
מחשבה נוראית, אבל חזקה. קראתי את זה בצהריים וחזרתי עכשיו כי זה ליווה אותי מאז...
אף פעם לא חשבתי על זה... אבל זה כנראה מאד נכון...
קצת מזכיר את הרעיון של "עצוב למות באמצע התמוז".
כה לחי.
תגובות