שימי ראשך על כתפי,
אלטף
שערך עד ילבין.
הניחי ידך הענוגה בכפי,
לא ארפה
גם אם תתחספס ותזקין.
אספור כל שחר שיפציע
ביננו
אנצרו בליבי עת יחשיך.
ואדע כי האושר הצף
בליבנו
לא זמני הוא ועוד יאריך.
[ליצירה]
רעיון יפה, גם השימוש בדימויים- על אף שאינם חדשניים, זה לא מרגיש נדוש מדי. אבל- אני מסכימה עם שנכתב פה קודם- נדרש עוד קצת ליטוש, לפעמים ההרגשה היא של ניסוח ילדותי ויש שורות שפתאום בגרות ניכרת, חסרה לי קוהרנטיות ביצירה...
[ליצירה]
הרעיון מקסים וכמוהו גם התוכן.
לא התחברתי למבנה, למקצב... לא זרם לי והצטערתי, כי זו יצירה פוטנציאלית להזדהות, עדינות, תום ויופי.
אולי, צריך לדאוג לאחידות, בשורה הראשונה של כל הבתים, להקפיד על המשקלים, על מספר השורות, הייתי ממליצה לערוך שוב היצירה וללטשה- כי היא יפה.
תגובות