שימי ראשך על כתפי,
אלטף
שערך עד ילבין.
הניחי ידך הענוגה בכפי,
לא ארפה
גם אם תתחספס ותזקין.
אספור כל שחר שיפציע
ביננו
אנצרו בליבי עת יחשיך.
ואדע כי האושר הצף
בליבנו
לא זמני הוא ועוד יאריך.
[ליצירה]
הרעיון נחמד- במיוחד השורות האחרונות מכניסות בו טעם. אבל זה לא כתוב כשיר בעיני, זה לא מעובד, זה לא מנוסח ולא מלוטש, יש חזרות ואין מבנה/מקצב. אני מציעה לעבוד על זה עוד, אולי לקצר וודאי שלשכתב ולעבד עד שתגיעי למעין האמיתי של היצירה הזו, וסליחה אם דבריי מהווים קוץ בדרך לשם :)
תגובות