ובכל פעם מחדש נפלֵאתָ בעיני
בתוך שאון החיים הצופֵף
מצליח תמיד לשזור עצמך
להגדיל שירה
ולהאדירה
ולהתגדל ולהתקדש- -
ומתוך כך כמו מתבקש לראות
אותי בעָניי
מתבדלת בצד
וגם אז רוחות החול צולפות בגבי
ואני מסוככת עלי ועל
האור הבָּלוּם- -
[ליצירה]
הקומפוזיציה ג-א-ו-נ-י-ת. בדיוק מה שאני אוהבת.
אחלה קוויות.
יש פה גם אור מעניין, נדמה שהאור על הכביש והבניין הוא אחר לעומת האור שנופל על הדמויות.
אם לא הטשטוש של האדם החרדי הייתי חושדת בך בביום. (וזה לא נאמר לרעה, ממש לא.)
ההערה היחידה היא כמו שחף- חבל על המשהו העגול הבהיר למטה שטיפטיפה מסתיר את הגלגל.
מעניין אותי לראות עבודות צבעוניות שלך פעם.
[ליצירה]
זה שיר טוב, כתוב טוב.
הכותרת מוסיפה נופך מעניין, כמו קובעת אבטיפוס, או גֶן שעובר בתורשה.
הרגשתי קצת בשורה האחרונה... מין כזה...פספוס או חוסר דיוק, או.. קשה לי להסביר. כאילוהמכה האחרונה והקטנטנה בפטיש יצאה טיפה עקומה.
איך לנסות להסביר את זה? לא יודעת. אני מרגישה שיש צורך לנסות לדייק יותר ב"ואיך אני אוהבת אותו." אולי לנסות (כתרגיל לא מחייב) להעלות בראש מילים חלופיות, לנסות להגיד את זה בדרכים אחרות.
בכל מקרה, זה שיר ממש טוב. צורב מאוד, נושא על גבו הרבה.
תגובות