[ליצירה]
סתם שאלה..
מאז שכתבת...האם עדיין משתדל?
האם עדיין אוהב? עד כלות נשמתך? עד הישרפה בלהבות האש של עיני אישתך? עבד למילותיה? חרוף דבריה? חסיד אמרותיה?
האם חינם ניתנה לה המתנה? האם באמת ובתמים ללא בדלה של תמורה?
[ליצירה]
"קחי מרחק מן המבט, הישרי בו מבט".
פרק את הפחד לגורמים, לא הבריחה.. הכל קל, הכל פשוט. זה כואב, צורב, אבל זו עדיין נשיקה של השמש. הדרך קלה.
תודה.
[ליצירה]
כתוב טוב, נשמע מזעזע. חשבתי למצוא בשיר "אהבה עזה" ומצאתי מוות. אהבה היא חיים גם אם היא בוששת לבוא. ממליץ לך למצוא את הספר שנכתב לפני שנים רבות, (אולי אצל אוסף הספרים של איתמר לוי במושב צרופה). הספר נקרא "עזה כחיים".
לאהבה מסר כפול
[ליצירה]
מרגש, עדין, מרנין.
מטאפורות יפיפיות, משדרות אצילות.
גרשון יקר, אתה אומר "כל (אשר) בו אני חפץ", כאילו מה בסה"כ אני מבקש? אז דע שזה
ה-מ-ו-ן.
ואם אתה גם מצליח להעניק אתזה, אזי הרמוניה בשלמותה:))
שיהיה לכם תמיד. בעיקר כל פכפוך :)
כּנרת
[ליצירה]
על ראשון ראשון, חריזה בשירה בת זמנינו אינה כחריזה בימי הביניים של ספרד, שם יופיו של השיר נבחן בחריזה מעודנת, החריזה בת ימינו לעיתים מטרתה לשבור את הכללים המתווים אותה ולכן לעיתים, בעיקר במקרים של שירים מהמקורות, כאשר השיר שובר את כלליו של המקור דרכו לשבור גם את המקצב ואת החריזה, זו דרכי על כל פנים.
שנית לא הבנתי את שהוספת מעצמך, מה הכונה סיומות אינן מתחרזות? אולי הכללים החרוזיים (שאינני מכיר, ואשמח אם תעשיר אותי בידיעתם) טוענים כך, אך, שוב, ישנם שירים בהם מתבקשת החריזה המושלמת וישנם שאין זה מדרך השיר להתאים עצמו לחריזה.
דבר נוסף, אם כל היות שיר השירים פיוטי עד מאוד הנה דל הוא בחרוזים.
על כל פנים אני מודה על הערותיך הבונות ואשמח להמשיך לקבלם ולהשתדל לתקן את שביכולתי, שבוע טוב!
[ליצירה]
השמאל הסוציאליסטי את אחיו שכח מזמן
שכן על אהבת העולם כולו ופושעיו נשען
גופו המצחין מאכפתיות מדומה ריקבון מעלה
כי כאשר יזדקק איש לחסדיו ישרפהו כעלה
שכן את בעלי ההון רק הדיבורי הגבוהים מעסיקים
ולא האמת בשטח שאותה לעולם אינם רואים.
הוי לבעלי הצביעות מחזיקי רסן השלטון והמדיה
כל כוחכם כספכם וחייכם הוצאתם בדמגוגיה
כדי להכביד לב עם זה ואוזניו להשע
אך יום אחד ממלתעותיכם עם זה יוושע
ולכם מנה אחת אפיים יתן על אדישותכם
ששכחתם כי להגן על אחיכם תפקידכם.
[ליצירה]
תודה לך נסיך
על כל התגובות מחממות הלב, אני מעריך מאוד את ההערכה שלך...
לגבי עצם העניין, הבנת נכון, ואפילו יותר מזה, כי זו המציאות שלי כרגע ממש, אהבה שנשארת באופק, שאינה מסוגלת לגעת בי ואני בה, ורק מראה שקופה לחלוטין מפרידה ביני ובינה אבל היא אטומה ככל זכוכית. וזה כואב לראות תמיד את האהבה הבלתי אפשרית הזאת.
[ליצירה]
באופן כללי יש צדק בדבריך, אך על מנת להיצמד למקור:
"בקשתיהו ולא מצאתיהו, קראתיו ולא ענני", היה עליי להשתמש בביקשתיך ומצאתיך... וכן לעניין "ואחזה בך", מכיון שזה שיר הבנוי על אותם פסקאות, צריך היה לשמור על קשר מסויים למקור, להציג את הבנתי את הנאמר בפסוקים, או יותר נכון את מה שרציתי להביע בפסוקים, ועל כן, הזיקה חייבת להישמר, אך בפעמים הבאות אשתדל יותר, תודה.
[ליצירה]
זה לא רק הבכי גם כל הגילויים הללו בפגישה הרביעית, כאילו הדמויות מכירות כבר שנים כדי לחלוק ככה את סודות נפשם הכמוסים ביותר, ואת כאבם העמוק.
מצטער אם זה לא נראה לי מציאותי, אם לך קרה שבפגישה רביעית בכית מול משודכת אני לא יודע מה להגיד, ואולי עדיף שלא אגיד.